האשה שהצילה את עמה.
מאת עמית דרבקין חן
במה זכתה אֶסְתֵּר שקבעוה לדורות? מה היא חוללה? איך הפכה לאשה שעשתה היסטוריה?
אסתר היא דמות מקראית, גיבורת מגילת אסתר והאישה שהצילה עם שלם. על פי חז"ל, היא גם אחת משבע הנביאות שהיו בעם ישראל בתקופת המקרא. ללא ספק, היא האישה שמסופר על אודותיה בצורה הרחבה ביותר בתנ"ך.
אסתר, מגיעה לארמון המלך אחשוורוש, בעקבות הוצאתה של ושתי המלכה להורג. היא נבחרה למלכה החדשה. המן הרשע מתכנן להשמיד את עמה של אסתר. אך אסתר כמו "בתחבולות תעשה לך מלחמה" מצליחה לגרום למותו של המן ולהציל את עמה מגזר דין מוות.
אסתר הייתה יתומה, ענייה שאומצה ע"י דודה מרדכי. שמה "אסתר" ניתן לה, "משום, שכשהיו אומות העולם קורין אותה על שום אסתהר" ( מגילה י"ג א). אסתהר הוא כוכב נוגה יפהפה וכשרצו לתאר את יופייה אמרו שהיא יפה ככוכב. במגילה מתוארת אסתר: "וְהַנַּעֲרָה יְפַת תֹּאַר וְטוֹבַת מַרְאֶה( מגילה ב', ז) ולכן דודה מרדכי שמר עליה לאורך כל הדרך. "ויהי אומן את הדסה"(אסתר ב ז).
למראית עין נדמה לנו שסיפורה של אסתר הוא פשוט וגלוי. אך, כשמנסים להבין את המתרחש במגילה, אפשר להבחין כי רב הנסתר על הגלוי.
אסתר נראית אישה פשוטה, כנועה ופסיבית ההולכת בנחת לבית הנשים. היא מתנתקת מעברה והופכת להיות לאחת מכל הנשים הרבות ששהו בחצר המלך. תפקידה העיקרי היה לשעשע את אחשוורוש ולמצוא חן בעיניו.
היא מגיעה אל המלך בעל כורחה, פעמיים חוזר הלשון הסביל "ותילקח אסתר אל בית המלך" (ב', ח) " ותילקח אסתר אל המלך אחשוורוש אל בית מלכותו" (ב', טז).
אסתר הייתה צייתנית בניגוד לושתי שהייתה מרדנית. היא מתוארת כאישה חלשה מפני שנכנעה לבעליה: מרדכי ואחשוורוש. אך, למעשה אסתר הופכת לסוג של "חפרפרת" בארמונו של אחשוורוש. מעין מרגלת, שתפקידה הראשוני לא להתגלות אלא לפעול לפי האינטרסים של התפקיד ולחכות בסבלנות לשעת כושר לביצוע משימתה. אחשוורוש מנסה לדלות ממנה את המידע על עמה ומולדתה אך היא שומרת על מעטה סודיות בנוגע לשורשיה היהודיים.
המן אינו מעלה על דעתו שאסתר יהודייה. אחרת היה מנסה לפגוע בה. אך, כשהוא מגלה זאת, כבר מאוחר מדי, אסתר מנצלת את מומנט ההפתעה ובזמן שחשפה את סודה, היא גורמת למפלתו הטוטלית.
לאורך כל המגילה נחשפת פנימיותה החזקה שהניעה אותה להשגת מטרותיה. בשעת משבר נחשפת דמותה האמיתית של אסתר. אישה בעלת תעצומות נפש, אשה יוזמת ואמיצה.
אסתר היא הוכחה למסקנת חז''ל כי אופייה החזק של האישה מאפשר לה להתמודד עם משברים יותר מהגבר, "כאשר מתמוטטים סדרי חייו של הגבר ובאה הגלות, מאבד הוא את כוחו ואת עשתונותיו ונשבר, ופושט את צווארו לשחיטה"(סנהדרין כ"ו א). לעומתו, האישה באותו מצב לא מאבדת את עשתונותיה. מתגלות אצלה תעצומות נפש, ועל ידי אסטרטגיות חדשות היא רוכשת כלי התמודדות חדשים. בחכמתה ושנינותה היא מפעילה אסטרטגיות גלויות וסמויות המושכות החוטים ומניעות את השחקנים לנוע כפי שהיא מכוונת אותם אל עבר השינויים אשר ברצונה לחולל עבור השגת מטרתה.
במהלך העלילה במגילת אסתר היא פועלת במישורים רבים: היא הפעילה את מרדכי כאשר אמרה לו: "לך כנוס את כל העם"(מגילה, ד ט"ז). – הדבר מהווה תיקון לפיזורם ולעיוות היחסים בין אדם לחברו. המטרה היא להביא לאחדות העם "וצומו עלי"( מגילה, ד ט"ז), צום קורע שערי שמיים.
"אל תאכלו ואל תשתו שלשת ימים"(ד ט"ז). -שלושה ימים תכננו להכחיד את כל היהודים באופן טוטאלי. לכן אסתר מבקשת שיצומו שלושה ימים כדי להעביר את רוע הגזירה. כך, חכמים כתבו:" לעולם אין ישראל נתונים בצרה יותר משלושה ימים" (מדרש אסתר ט' ב').
"גם אני וגם נערותי נצום"( מגילה ד ט"ז). -היא לא מייחסת חשיבות לעצם היותה מלכה.
היא מקדישה את כל כולה לטובת ישראל. "וכאשר אבדתי, אבדתי"( ד י"ז). כלומר, היא אפילו מוכנה להקריב את נפשה עבור עמה.
בנוסף, אסתר שברה את מערכת חוקיו של אחשוורוש, חוללה שינוי ונכנסה להיכל ההיסטוריה. היא בוחרת באסטרטגיה, שמשנה את חוקי המלך כנדבך להשגת מטרותיה. שבירת החוק באה לידי ביטוי כאשר אסתר מפנה עורף לחוק האוסר על כניסה לחצר הפנימית ללא הזמנה מאת המלך ומזמינה אותו למשתה. כך, היא מצליחה להעמיד את טובת עמה מעל חוק המלך "ויהי ביום השלישי ותלבש אסתר מלכות ותעמוד בחצר בית המלך והמלך יושב על כיסא מלכותו בבית המלכות נכח פתח הבית" (מגילה, ה, א).
"ותלבש אסתר מלכות"-אסתר מחוללת שינוי בחיצוניותה ובפנימיותה, היא נכנסה אל המלך בבגדי מלכות. מה מיוחד בבגדי מלכות אלו שלבשה? הבגדים מסמלים את התובנה כי עליה לזרום עם המציאות ולחולל בה שינויים. היא הצליחה לגעת באנשים הנכונים, לזעזע את מערכת יחסיהם להגשמת מטרתה ובניגוד למהירות בה פועל המן, היא פועלת בקצב שלה, מתכננת את מהלכיה ואת המטרות אליהם תרצה להגיע.
בהמשך היא טוענת, "נמכרתי אני ועמי להשמיד". (מגילה ז, ד). חושפת בפני המלך את ספריו של המן החתומים בטבעת המלך וגורמת לאחשוורוש לפעול ללא חוק. הוא גוזר את גזר דינו של המן ללא משפט ופוקד שיתלו אותו. בסימן התוצאה, היא חוללה שינוי במערכת חוקי פרס ואפילו מוטטה מערכת זו. המן נתלה והיהודים ניצלו.
אך, גם לאחר שהמן בא על עונשו, אחשוורוש שב למערכת חוקיו ועדיין לא ביטל את גזרתו של המן. לכן אסתר התחננה בפניו שיכתוב ספרים חדשים וישנה את הגזירה.
השינוי שאסתר חוללה, נקבע לדורות. נקבע חג פורים, שעניינו הוא חריגה ממסגרת החוק הרגילה. חג שבו מסגרת החוקים מאבדת מכוחה והדבר בא לידי ביטוי בהתנהגות החוגגים. אך חריגה זו נוצקה לתוך דפוסים חוקיים שהפכו לרשמיים במשך דורות.
מן הראוי לציין, כי כל הנפשות במגילה פועלות לפי נטיותיהם הטבעיות, אך, אסתר לא פעלה לפי נטיותיה הטבעיות. היא הייתה צריכה לבחור בין נטייתה לחיות לבין מחויבותה להצלת עמה, בין דחפיה הטבעיים לחיי מותרות כמלכה לבין חובתה המוסרית. כאן נחשפת דמות האדם שנברא בצלם. כאשר הדבר בא לידי ביטוי בעצם התגברותו על יצרו ועל ידי כך הוא נדמה לבוראו.
במגילת אסתר מסופר על אשה אחת שעשתה את הבחירות הנכונות למען עמה. לקחה את מפתח הגאולה ופתחה את דלתותיה: "זה השער לה' צדיקים יבואו בו". (תהילים קי"ח, כ')
