ברשותכם אני מביא את הציטוט הבא מפרשה קודמת:
מסר מתוך הספר שיג ושיח חלק ב' בהוצאת קורן מגיד על ספר במדבר פרשת בלק:
הוראתה המקובלת כיום של המילה "אמונה" ניתנה לה בימי הביניים. בעברית המקראית, לעומת זאת, משמעות המילה קרובה למה שאנו מציינים כיום במילים אחרות מאותו שורש: אמון, נאמנות ואמינות. האמונה היא מושג יסוד באוצר המילים של תרבות הברית. זו ציפיית יסוד מכל שותף לברית: "לא לנטוש את השותף האחר גם בזמנים קשים..
יש אנשים שנתברכו בכישרונות גדולים, שִׂכְלִיִּים ולפעמים אפילו רוחניים, ובכל זאת אינם מגיעים להישגים שכישרונות אלה מאפשרים להם. חסרות להם תכונות מוסריות בסיסיות: יושרה, יושר, ענווה, ומעל לכול נאמנות. את מה שהם עושים, הם עושים בצורה מבריקה; אבל לא פעם, הדבר שהם עושים הוא הדבר הלא נכון. מתוך מודעות ליכולותיהם יוצאות הדופן, הם נוטים להתנשא על אחרים. הם נכנעים לגאווה וליוהרה, ומתמכרים לאמונה שמעשיהם חומקים איכשהו מההגדרה "פשע".
בלעם הוא הדוגמה הקלסית לאנשים כאלה. אפילו לאחר שנוכח לדעת כי אלוהים עומד לצידם של בני ישראל, הוא עדיין רקם מזימה לגרור אותם לחטא; עובדה זו ממחישה כיצד גם הגדולים שבגדולים עלולים להידרדר אל עומק הַשִּׁפְלוּת.
מי שנאמן לאחרים מגלה שאחרים נאמנים לו. מי שמפר אמונים מאבד את אמונם של אחרים בו, וסופו שהוא נותר נטול סמכות. מנהיגות בלי נאמנות איננה מנהיגות. כישורים וכישרונות אינם תחליף לאיכויות המוסריות הקורנות אֲמִיתִּי וגורמות לאנשים ללכת אחריו. אנו הולכים אחרי מי שאנו בוטחים בו, ואנו בוטחים בו מפני שהוא פעל באופן שרכש את אמוננו. לכן משה נעשה מנהיג דגול, בעוד בלעם נותר עד סוף ימיו זאב בודד בעל רשימת כישורים נוצצת. הֱיוּ תמיד נאמנים לאנשים שאתם מנהיגים.
ציטוט: מסר של הרב לורד יונתן זקס זצ"ל לפרשת בלק מתוך שיג ושיח הוצאת קורן-מגיד.
...............................................................................................
