הרב לורד יונתן זקס במסר לפרשת וישב-תשפ"ה- יש נושא אחד המופיע בחלק זה של התורה שש ואולי שבע פעמים. בכל פעם שאחד מבני משפחת הברית ובנותיה עוזב את מקומו ואת ביתו ובא בשערי העולם החברתי החיצון, הוא נתקל בעולם של מין-זמין-לכול

אני מתנצל על האיחור במשלוח של השיעור כיוון שקיבלתי אותו רק אתמול בערב.

אבל הקריאה המהנה והניתוח המבריק של מורנו הרב זקס זצ"ל מפצה על האיחור.

ישראל קריסטל-מנכ"ל החברה לחקר המקרא מיסודו של דוד בן גוריון.

הרב לורד יונתן זקס זצ"ל במסר מדהים בספרו רעיונות משני חיים קריאות חדשות בפרשת השבוע לפרשת וישב עמ' 39-40 בהוצאת קורן מגיד 2021 -"ניצחון ההפתעה ותבוסת היאוש" כדאי לקרוא.

"ניצחון ההפתעה ותבוסת הייאוש"
יוסף נכנס לסיפור עם פגמים ברורים. הוא התפאר במראהו. הוא הוציא את דיבת אחיו הרעה באוזני אביהם. הנרקיסיזם שלו הוביל ישירות לניסיונות הפיתוי מצד אשת פוטיפר. אבל הסיפור שהוא היה חלק ממנו לא היה טרגדיה. בסוף הסיפור, במותו של יוסף בפרק האחרון בספר בראשית, יוסף הוא כבר אדם אחר לגמרי: אדם שסלח לאחיו על הפשע שביצעו נגדו, אדם שהציל חלק שלם מן העולם מרעב ומצמא, האיש שהמסורת היהודית עתידה לכנות יוסף הצדיק.5

כל עוד אתם באמצע סיפור חייכם, אל תחשבו שהבנתם אותו. זהו הלקח של יוסף. בהיותו בן עשרים ותשע יכול היה לחשוב, בצדק גמור מנקודת המבט של הרגע, שחייו הם כישלון נורא: אחיו שונאים אותו, אביו מבקר אותו, הוא נמכר לעבד, נאסר באשמת שווא, והסיכוי האחרון שלו להשתחרר חלף עם שר המשקים השכחן. אך המחצית השנייה של הסיפור מראה כי חיי יוסף לא היו כאלה כלל, וחלקם הראשון היה מבוא לחלקם האחרון. סיפור חייו היה לסיפור הצלחה חסר תקדים, מבחינה פוליטית וחומרית אבל לא פחות מכך גם מבחינה מוסרית ורוחנית. הוא היה האיש הראשון בהיסטוריה המתועדת שסלח. כשהציל את אזור מצרים מרעב היה לאיש הראשון שהבטחת ה' לאברהם, ""וְנִבְרְכוּ בְךָ כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה" (בראשית יב, ג), התגשמה בו.

מהלך העניינים בפרשת וישב אינו מספק לנו שום רמז לתפנית זו. נקודת המפנה ואשר בחיי יוסף הייתה מאורע בלתי סביר כלל, שאי אפשר היה לחזות אותו חולל תמורה רבתי לא רק בחיי יוסף, אלא גם במצבם של המוני אוכלוסין בני הזמן ובמסלול קורותיו של עם ישראל. יד ה' פעלה גם כאשר יוסף סבר שכל בני האדם שהכיר נטשוהו לאנחות.

עינינו נשואות קדימה, אבל אנחנו יכולים לראות את תפקיד ההשגחה העליונה בחיינו רק כשאנו מפנים אותן לאחור. זה פשר דברי ה' למשה "וְרָאִיתָ אֶת אֲחֹרִי" (שמות לג, כג): תראה אותי רק לאחר המעשה שעשיתי בחייך; רק כשתביט לאחור. סיפור יוסף הוא היפוכו המדויק של המבנה הסיפורי במחזה אדיפוס מאת סופוקלס. כל המאמצים שעשו ליוס ובנו אדיפוס להתחמק מהגורל הטרגי שנמסר באורקל רק קירבו את התגשמותו של גורל זה; ואילו בסיפור יוסף, כל חוליה הנראית בשעת מעשה כמובילה לאסון מתגלה בדיעבד כצעד חיוני להצלת חייו של יוסף וחיי אחרים ולהגשמת חלומותיו.
היהדות היא הפך הטרגדיה. היא אומרת לנו שכל גורל גרוע וכל גזרה רעה יכולים להיבטל (כהכרזתנו בימים הנוראים, "ותשובה ותפילה וצדקה מעבירין את רוע הגזרה") – ולעומת זאת כל הבטחה טובה שנתן לנו ה' סופה הוודאי להתקיים.6
מכאן נשאב לקח גדול לחיינו: הייאוש אף פעם אינו מוצדק. גם אם מזל הביש מצלק את חיינו, גם אם הייסורים חותכים בהם, גם אם נראה כי אפסו סיכויי האושר שלנו, עדיין יש לנו תקווה. אולי הפרק הבא בחיינו יהיה מבורך. אולי עוד נהיה, כבכותרת שירו של המשורר וורדסוורת, "מופתעים משמחה".

כל דבר רע שאירע לכם עד כה עשוי להתגלות כהקדמה הכרחית לדברים הטובים העתידים לקרות לכם, מפני שהסבל חיזק אתכם והצלחתכם לשרוד נסכה בכם עוז. זה לימודנו מגיבורי ההתמודדות - מיוסף בפרשתנו עד שורדי השואה בדורותינו - שהוסיפו ללכת והמשיכו להאמין ומיאנו להתייאש וזכו לכתוב פרק חדש, ואחר מאוד, בספר חייהם.

בעיניו של המאמין, קללת היום יכולה להיות תחילתה של ברכת המחר. זו מחשבה שבכוחה לשנות חיים.

6. שבת נה ע"א.

2 . בראשית רבה פר, ז. וראו רש"י לבראשית לז, ב.
3. בראשית לז, ב. וראו בראשית רבה פר, ז.
4. מדרש תנחומא, וישב ח.
5. יומא לה ע"ב.

********************************************************

אנחנו החברה לחקר המקרא*, מבקשים אותך להיות שותף/פה שלנו, על מנת לאפשר לחברה לחקר המקרא מיסודו של דוד בן-גוריון, להוות עורק חיים חיוני לפיתוח וצמיחה של מקצועות התנ"ך ומורשת ישראל בחינוך הממלכתי והממלכתי דתי.

ניתן להעביר תרומות, חד פעמי או הוראת קבע לשנה:

דרך אתר החברה: www.hamikra.org

בכרטיסי אשראי ,או BIT (קבלה עם אישור מס נשלחת במקביל.)

החברה מוכרת כעמותה,מלכ"ר וניהול תקין, לתרומות לפי סעיף 46 במס הכנסה.

*חשוב! בעמותה שלנו אין מקבלי משכורות, כולנו פועלים בהתנדבות.

******************************

סידרת השיעורים "בפרשת השבוע" ע"י מרצים/ת ורבני קהילות צעירים בחסות החברה לחקר המקרא חוזרת. השיעורים מתקיימים בזום ובחינם.

השיעור הקרוב יתקיים ב"ה ביום רביעי כד' כסליו תשפ"ה -25.12.2024 בשעה 20.30 (8.30) בערב. בפרשת מקץ תשפ"ה

מרצה: הרב שובאל כהנא-כרמים-מודיעין-חושן.

הנושא:התוכנית הכלכלית של יוסף

******************************

להצטרפות לשיעור בזום חינם אנא השתמשו בקישור הבא:

https://us06web.zoom.us/j/86997730698?pwd=yMrOFcflhhKXWkoHh030eJebMr2abA.1

******************************

השיעור מוקדש לעילוי נשמתו הקדושה והטהורה של

אור ברנדס- ז"ל ,ה' יקום דמו, שנפל ברצועת עזה בתחילת חודש דצמבר, אחיו חבר בקהילה בכרמים מודיעין.

******************************

ניתן להרשם לקבלת תזכורות לשיעורים באתר: www.hamikra.org

*****************************

לצפייה ברשימת המרצים לספר בראשית: https://sacks.hamikra.org/lp/

******************************

בברכת ברוכים המשתתפים

ישראל קריסטל- מנכ"ל החברה לחקר המקרא.

בבקשה העבירו הלאה.

כמו כן, רבני קהילות המעונינים להשתתף בתוכנית בבקשה התקשרו אלי.

כמו השבוע, כך בהמשך כל השנה אנחנו מבקשים לכבד ולעלות את זכרם של הקדושים הטהורים שנפלו במלחמת "חרבות הברזל ובחג שמחת תורה",ולהקדיש את השיעור על שמם,

בני משפחה וחברים המבקשים להצטרף למיזם ולספר בתחילת השיעור עליו/ה בבקשה תתקשרו אלי.

ישראל קריסטל - בוואטסאפ -0543973801 -או במייל - info@hamikra.org

******************************

השיעור השבועי בזום מצורפת ההקלטה:עו"ד משה מורגנשטרן-

חלומות- האם יש ממש בחלומות-

https://youtu.be/AZalPFwhC0Q

******************************

הרב אמיר דדון-מבזקס- הגשר המחבר בן הנפשות בפרשת וישב.

https://youtu.be/sddLITmTysg

********************************************

באדיבות מורשת הרב זקס זצ"ל והוצאת קורן מגיד.

פרשת וישב תשפ"ה

הרב לורד יונתן זקס זצ"ל במסר מהפרשה -

"נושאו הלא-צפוי של ספר בראשית"

אחת השאלות היסודיות ביותר על התורה, מתגלה כאחת הקשות ביותר. השאלה היא זו: מהו העיקרון הדתי הבסיסי שמלמדים אותנו סיפורי האבות והבנים בספר בראשית, מפרשת לך לך עד סוף החומש? מהו הדבר הגדול שהם באים להשמיענו? כמובן, אברהם הביא את אמונת-הייחוד לעולם ששכח אותה, אך הקורא בחומש כמעט שאינו נתקל בעניין זה.

בשאר התורה השאלה פשוטה. פרשות בראשית ונוח מלמדות אותנו יסודות אמונה רבים: שאלוהים ברא את העולם ואמר כי טוב; שאלוהים ברא את האדם בצלמו; שאלוהים נתן לנו את החופש, ומתוך כך את היכולת לעשות את הטוב וגם את הרע; שיש שכר על הטוב ועונש על הרע, ויש לנו אחריות מוסרית למעשינו. פרקים ח-ט בספר בראשית גם מלמדים אותנו שאלוהים כרת ברית עם נוח, ודרכו עם כל האנושות.

כך גם בחומשים שאינם בראשית. ספרי שמות, ויקרא, במדבר ודברים מלמדים אותנו שה' פדה את בני ישראל מעבדות והוציאם לדרך אל החופש ואל הארץ המובטחת; שה' כרת ברית עם העם כולו בהר סיני, נתן לו תרי"ג מצוות והטיל עליו לכונן ממלכת כוהנים וגוי קדוש. בקיצור – פרשות בראשית ונוח עוסקות בבריאה. ארבעת החומשים האחרונים עניינם התגלות וגאולה.

אך מה עניינו של רוב ספר בראשית, מפרק יב עד פרק נ?

תאמרו, גילוי האמונה בה'? נכון, אברהם, יצחק ויעקב מכירים בה' ומאמינים בו. אבל כך גם גויים כגון מלכיצדק, בן זמנו של אברהם, המתואר כ"כֹהֵן לְאֵל עֶלְיוֹן" (בראשית יד, יח). אפילו פרעה מכיר בה', ואומר על יוסף "הֲנִמְצָא כָזֶה אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ אֱ-לֹהִים בּוֹ?" (מא, לח). ה' מדבר אל אברהם, אל יצחק ואל יעקב, אבל גם אל אבימלך מלך גרר (כ, ג-ז) ואל לבן הארמי (לא, כד)

. מה מיוחד אם כן באבות?

דומה שהאבות אינם מלמדים אותנו עיקרי אמונה חדשים. ה', מצידו, אומנם מחולל להם ניסים כדי להצילם מסכנה וכדי לתת להם זרע, אך אינו משנה בשבילם סדרי עולם. הם אינם נושאים נבואות באוזני בני דורם. לא ידוע לנו על חסידים שהלכו אחריהם, לבד מרמז עמום אחד על כך שאברהם ושרה לקחו איתם למסע את "הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר עָשׂוּ בְחָרָן" (יב, ה); אפשר להבין זאת כגיור, אך באותה מידה ייתכן שמדובר ברכישת עבדים. בתורה אין שום אמירה מפורשת על כך שהאבות שכנעו אנשים באמיתותה של אמונת הייחוד, או שהם נלחמו נגד עבודת האלילים. הקרוב ביותר לכך הוא הסיפור על רחל שגנבה מאביה את התרפים (לא, יט), שאולי הם אלילים ואולי לא.

נכון, נושא מרכזי בסיפורי האבות הוא הבטחות הארץ והזרע שה' חזר ונתן להם. אך ה' מבטיח הבטחות דומות גם לישמעאל ולעשו, והתורה כמו יוצאת מגדרה לספר לנו שהן התגשמו עוד לפני שהתגשמו הבטחות לבני בריתו של ה'. כך לגבי ילדיו של ישמעאל (בראשית כה, יב-יח), וכך, ביתר פירוט, על פני פרק שלם בן 43 פסוקים (פרק לו, בסוף פרשת השבוע שעבר), לגבי צאצאי עשו ובכללם מלכי אדום. שם התורה אף מקפידה לומר "וְאֵלֶּה הַמְּלָכִים אֲשֶׁר מָלְכוּ בְּאֶרֶץ אֱדוֹם לִפְנֵי מְלָךְ מֶלֶךְ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל" (בראשית לו, לא).

השאלה היא, אם כן, אמיתית ומביכה. מה שונה באבות, שספר בראשית מקדיש להם פרקים כה רבים? מה הם חידשו בעולם? במה הייתה אמונת-ה' שלהם שונה מאחרות בזמנם? יש לכך תשובה – והיא אינה מן הצפויות. יש נושא אחד המופיע בחלק זה של התורה שש ואולי שבע פעמים. בכל פעם שאחד מבני משפחת הברית ובנותיה עוזב את מקומו ואת ביתו ובא בשערי העולם החברתי החיצון, הוא נתקל בעולם של מין-זמין-לכול.

שלוש פעמים נאלצים אברהם (פרקים יב ו-כ) ויצחק (פרק כו) לעזוב את ביתם בגלל רעב. שניהם יורדים לגרר, ואברהם גם למצרים. בכל שלושת המקרים, הבעל ירא פן ירצחוהו כדי לקחת את רעייתו להרמונו של השליט. בכל שלושת המקרים הוא מספר שהיא אחותו. זהו שקר, או במקרה הטוב חצי-אמת. בכל המקרים השליט מוחה על כך כשהאמת מתגלה. ברור שאלמלא הייתה הסכנה אמיתית לא היו האבות בוחרים בדרך המרמה.

במקרה הרביעי, אצל לוט בסדום, תושבי העיר מתגודדים סביב בית לוט ודורשים לאנוס את אורחיו (פרק יט). לוט מציע להם כתחליף את בנותיו הבתולות. רק פעולתם המהירה של האורחים, המלאכים, שהיכו את האנשים בסנוורים, מצילה את משפחתו של לוט מהאלימות.

במקרה החמישי, שכם, בנו של נשיא ארץ שכם, אונס וחוטף את דינה שיצאה "לִרְאוֹת בִּבְנוֹת הָאָרֶץ" (פרק לד). הוא מחזיק אותה כבת ערובה, וגורם לשמעון ולוי לרמות את תושבי העיר ולשפוך את דמם כדי להצילה וכדי לנקום על חטיפתה.

ישנו עוד מקרה גבולי, פרשת יהודה ותמר (פרק לח), שהוא מסובך מן האחרים ושונה מהם. וישנו, לבסוף, המקרה השישי שבפרשת השבוע שלנו, שבו מנסה אשת פוטיפר לפתות את יוסף, ומִשהוא נמלט ממנה היא מאשימה אותו באונס וגורמת למאסרו.

כללו של דבר, בפרקי האבות והבנים בספר בראשית שזור נושא מתמשך: ניגוד בין בני בריתו של אברהם אבינו לבין שכניהם, ניגוד שעניינו לא אמונה (במובנה השגור של המילה) אלא מיניות. מחוץ לבית הברית שוררות מתירנות, הפקרות, פתיינות ואלימות מינית. סיפור האבות קרוב עד להפתיע לתפיסתו של פרויד, שהאֶרוס הוא אחד משני הדחפים העיקריים המושלים בהתנהגות האנושית (לצד תנטוס, יצר המוות); וכן לתפיסתו של פסיכולוג אבולוציוני אחד לפחות, דיוויד באס (בספריו 'האבולוציה של התשוקה' ו'הרוצח שבבית השכן'), הגורסת שהמין הוא הגורם העיקרי לאלימות בקרב בני אדם.

מכאן דרך חדשה להבין מהי אמונת אברהם. המילה "אמונה" מתפרשת בדרך כלל, ודאי בתרגומיה הלועזיים אך גם בשפת היומיום שלנו, כמערכת של תפיסות, עקרונות וידיעות לא מוכחות, שבסיסה אינו רציונלי. אך לא מכאן באה המילה הזו. "אמונה" קשורה ב"נאמנות", ב"אמונים" וב"אמון". אמונה היא יושר, היא כיבוד מחויבויות, היא עמידה בהבטחה, היא התנהגות המעוררת אמון. האמונה מתקיימת במערכות יחסים, ובראש ובראשונה בנישואים.

בתפיסתה של התורה, מקומו הנכון של המין הוא במסגרת הנישואים; והנישואים הם במקרא תיבת התהודה המובהקת של רעיון הברית. הנישואים הם פעולה הדדית של התחייבות, שבה שני אנשים, המכבדים את ההבדלים ביניהם ומוקירים איש את יחידותו האנושית של רעהו, מצרפים את גורלותיהם יחדיו בקשר של אהבה וסוללים עתיד של צוותא. כשהנביאים רוצים לדבר על יחסי הברית בין אלוהים לבין עמו, הם משתמשים תמיד במטפורת הנישואים.

אלוהי אברהם הוא אלוהי האהבה והאמון, שאינו כופה את רצונו בכוח הזרוע אלא מדבר אלינו בעדינות המזמנת אותנו להחזיר לו אהבה ואמון. הטיעון של ספר בראשית נגד עבודת האלילים, טיעון שכוחו הרטורי טמון דווקא בכך שהוא מבוטא בעקיפין, באמצעות סדרת סיפורים, הוא כזה: האלילות יוצרת עולם של יצריות מינית בלתי מרוסנת, של היעדר קוד מוסרי של שליטה עצמית, ושל סגידה לכוח – וצירוף זה מוביל לאלימות ולניצול.

אלימות וניצול-מיני במשפחה קיימים גם כיום, גם בקרב יהודים דתיים, וזוהי חרפה נוראה. אל מולה עומדת עדותו של ספר בראשית כי אמונה באלוהים משמעה המחייב הוא גם נאמנות ואמון בנישואים. האמונה – זו שבין אדם למקום וזו שבין אדם לחברו – מחייבת אהבה, נאמנות וריסון יצרים. סיפורי האבות והאימהות מלמדים אותנו שאמונה איננה מערכת קדם-מדעית או פסבדו-מדעית המבקשת להסביר מדוע עולם הטבע הוא מה שהינו. אמונה היא שפת היחסים, היא הכוריאוגרפיה של האהבה.

לב האמונה הוא החיבור המוסרי, בייחוד כאשר הוא נוגע ליחסים האינטימיים שלנו. המיניות חשובה ליהדות לא מפני שהיהדות פוריטנית, אלא מפני שהמיניות מגלמת את האהבה המביאה לעולם חיים חדשים.

חברה שאיבדה את האמונה, סופה שהיא זונחת את עצם הרעיון של המוסר המיני, והתוצאה בטווח הארוך היא אלימות וניצול החלשים בידי החזקים. נשים סובלות. ילדים סובלים. האמון נשבר דווקא במקום שהוא חיוני. כך היה בעולם בימי האבות.

לצערנו, כך הוא גם כיום. היהדות, מנגד, מקדשת מערכות יחסים, ובראשן זו שבין איש ואשתו – שבהביננו אותה אנו מתקרבים, ככל שיכול אדם להתקרב, להבנת אהבתו של אלוהים כלפינו.

סביב שולחן השבת

  1. איך משתמשת התורה בנישואים כמטפורה ליחסים בין אלוהים לעמו?
  2. מדוע עלולים חוסר אמון והתפרקות יחסים להוביל לאלימות חברתית ולסבל?
  3. היכן עוד בתולדות עם ישראל הפגינו היהודים בהירות מוסרית שחסרה לעמים אחרים?

נשלח לכתובת k0543973801@gmail.com מהכתובת info@hamikra.org
שולח: ישראל קריסטל מנכ"ל החברה לחקר המקרא מיסודו של דוד בן גוריון
כתובת השולח: ת.ד.3343 רמת גן מיקוד 5213601
הסרה | עדכון פרטים | דיווח דיוור לא מורשה

רב מסר מערכת דיוור ודפי נחיתה

אזור קבצים מצורפים

תצוגה מקדימה של סרטון ה-YouTube ‏⚡מבזקס לשבת! "הגשר המחבר בין נפשות' -לפרשת וישב, עם הצעה לשיח בשלחן שבת.

⚡

מבזקס לשבת! "הגשר המחבר בין נפשות' -לפרשת וישב, עם הצעה לשיח בשלחן שבת.