אנחנו החברה לחקר המקרא*, מבקשים אותך להיות שותף/פה שלנו, על מנת לאפשר לחברה לחקר המקרא מיסודו של דוד בן-גוריון, להוות עורק חיים חיוני לפיתוח וצמיחה של מקצועות התנ"ך ומורשת ישראל בחינוך הממלכתי והממלכתי דתי.
ניתן להעביר תרומות, חד פעמי או הוראת קבע לשנה:
דרך אתר החברה: www.hamikra.org
בכרטיסי אשראי ,או BIT (קבלה עם אישור מס נשלחת במקביל.)
החברה מוכרת כעמותה,מלכ"ר וניהול תקין, לתרומות לפי סעיף 46 במס הכנסה.
*חשוב! בעמותה שלנו אין מקבלי משכורות, כולנו פועלים בהתנדבות.
******************************
סידרת השיעורים "בפרשת השבוע" ע"י מרצים/ת ורבני קהילות צעירים בחסות החברה לחקר המקרא חוזרת. השיעורים מתקיימים בזום ובחינם.
השיעור הקרוב יתקיים ב"ה ביום רביעי ד' ניסן תשפ"ה -2.4.2025 בשעה 20.30 (8.30) בערב. לפרשת "פקודי-פרשת החודש" תשפ"ה
מרצה: הרב יונתן סנדרס-רב קהילת אלוני הבשן.
הנושא:"לשמוע את קול ה' בחיינו.
ולזכרם של חללי מערכות ישראל-הגיבורים הקדושים ה' יקום דמם.
******************************
להצטרפות לשיעור בזום חינם אנא השתמשו בקישור הבא:
https://us06web.zoom.us/j/86997730698?pwd=yMrOFcflhhKXWkoHh030eJebMr2abA.1
******************************
ניתן להרשם לקבלת תזכורות לשיעורים באתר: www.hamikra.org
*****************************
בברכת ברוכים המשתתפים
בבקשה שתפו והזמינו חברות וחברים השיעורים בהחלט מענינים, התגובות נהדרות.
כמו כן, רבני קהילות המעונינים להשתתף בתוכנית בבקשה התקשרו אלי.
כמו השבוע, כך בהמשך כל השנה אנחנו מבקשים לכבד ולעלות את זכרם של הקדושים הטהורים שנפלו במלחמת "חרבות הברזל ובחג שמחת תורה",ולהקדיש את השיעור על שמם,
בני משפחה וחברים המבקשים להצטרף למיזם ולספר בתחילת השיעור עליו/ה בבקשה תתקשרו אלי.
ישראל קריסטל - בוואטסאפ -0543973801 -או במייל - info@hamikra.org
פרשת פקודי – "וְחֹשֵׁב וְרֹקֵם" - בינה אנושית אל מול בינה מלאכותית AI - ד"ר זאב ( ווה) פרידמן .
"הַשֶּׁמֶשׁ זָרְחָה, הַשִּׁטָּה פָּרְחָה וְהַשּׁוֹחֵט שָׁחַט" ( ח.נ. ביאליק, בעיר ההרגה, פרעות קישינב 1903 ).
המלחמה היא מלחמת מצווה למחיית זכר עמלק: "זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ, וַיְזַנֵּב בְּךָ כָּל הַנֶּחֱשָׁלִים אַחֲרֶיךָ... תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם לֹא תִּשְׁכָּח" ( דברים, כה').
המלחמה נמשכת כבר 538 ימים. אנו מתפללים ומייחלים לשובם במהרה הביתה של כל החטופים. מחבקים את משפחות השכול, את הפצועים ואת חיילנו גיבורי התהילה.
פרשתנו פרשת פקודי, היא אקורד הסיום של חמש הפרשות, של הקמת המשכן וסיום ספר שמות. בתהליך הפנומנלי, של המעבר מעבדות לחירות, חושפות לנגד עינינו פרשות הקמת המשכן, את מהפכת הבינה האנושית הטכנולוגית, במושגים של דור המדבר, בדמותו של מיזם הקמת המשכן. אנו נפעמים לראות, כיצד הון אנושי של דור העבדים במצרים, חסר השכלה, חסר ניסיון, חסר תרבות של יצירה, מסוגל ומצליח לפתח יכולות יצירה של - חכמה בינה ודעת בהקמת פרויקט המדבר. יש כאן חידוש גדול, סוג של מהפכה, שביטויה בפיתוח יכולות אנושיות, בתכנון, בעיצוב ובדיוק, במלאכת הקמת המשכן, כמו – "לַחְשֹׁב מַחֲשָׁבֹת; לַעֲשׂוֹת בַּזָּהָב וּבַכֶּסֶף, וּבַנְּחֹשֶׁת. וּבַחֲרֹשֶׁת אֶבֶן לְמַלֹּאת, וּבַחֲרֹשֶׁת עֵץ לַעֲשׂוֹת, בְּכָל מְלָאכָה"( שמות, לה', א').
מהבינה האנושית והטכנולוגית במעשה הקמת המשכן, אנו עדים היום, לבינה אנושית הניצבת בצילה של הבינה המלאכותית AI. היא נוכחת במלוא עצימותה במחוזותינו ובסדר היום הציבורי והפרטי, וחושפת בהתקדמותה ובהתפתחותה, גם מרחב גדול של ספק ואי וודאות וחששות, ביחס למשמעויותיה ולהשלכותיה לעתיד, שהיא נושאת אותן בכנפיה, כמשק כנפי ההיסטוריה.
אז ראשית, מהי הבינה המלאכותית ה AI ?
בינה מלאכותית– Artificial Intelligence, AI , היא שם מטאפורי למצב שבו מנסים לדמות את יכולות החשיבה האנושית באמצעים טכנולוגיים. מערכת בינה מלאכותית היא מערכת מבוססת מכונה, שלמטרות המפורשות או המשתמעות, היא מסיקה מהקלט שהיא מקבלת, כיצד ליצור פלט, כגון תחזיות, תוכן, המלצות או החלטות שיש ביכולתן להשפיע על סביבות פיזיות או וירטואליות. יישומי בינה מלאכותית כוללים מנועי חיפוש מתקדמים באינטרנט (למשל, חיפוש גוגל), מערכות המלצות (בשימוש על ידי YouTube, אמזון ונטפליקס), הבנת דיבור אנושי (כגון סירי ואלקסה), מכוניות אוטונומיות, ובינה מלאכותית יוצרת (ChatGPT, ג'מיני, Midjourney ועוד), והיכולת להתחרות ברמה הגבוהה ביותר במשחקים אסטרטגיים (כגון שחמט ו-Go). בינה מלאכותית נוסדה כדיסציפלינה אקדמית בשנת 1956. בעשור הראשון של המאה ה-21, למידת מכונה מתמטית וסטטיסטית, הוכיחה את עצמה כמוצלחת ביותר, וסייעה בפתרון בעיות מאתגרות רבות ברחבי התעשייה והאקדמיה. למידה עמוקה עלתה על כל טכניקות הבינה המלאכותית הקודמות במדדים בתעשייה, מה שהוביל לעלייה עצומה במימון ובעניין. הבינה המלאכותית (AI) התקדמה במהירות בשנים האחרונות הן מבחינת כמות המשאבים שהוקצו לה והן מבחינת התפוקות שלה. המבחן המקובל ביותר לבינה מלאכותית הוגדר בשנת 1950 על ידי אלן טיורינג, וידוע בשם "מבחן טיורינג": מכונה תיחשב לתבונית, אם יינתן לאדם היושב בחדר סגור לנהל שיחה באמצעות ממשק מחשב עם שתי ישויות שנמצאות בחדר השני, כאשר אחת מהן תהיה מכונה והשנייה אנושית, והמשוחח לא יוכל לזהות מי משתי הישויות היא מכונה או אדם".( המקור: ויקיפדיה).
אז נתחיל בהתחלה, כיצד פרשתנו מציגה את זהותם של מובילי הבינה האנושית הטכנולוגית, נושאי החשיבה, החוכמה, התבונה והדעת בהקמת המשכן: "אֵלֶּה פְקוּדֵי הַמִּשְׁכָּן מִשְׁכַּן הָעֵדֻת, אֲשֶׁר פֻּקַּד עַל פִּי מֹשֶׁה: עֲבֹדַת הַלְוִיִּם, בְּיַד אִיתָמָר, בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן. וּבְצַלְאֵל בֶּן אוּרִי בֶן חוּר, לְמַטֵּה יְהוּדָה, עָשָׂה אֵת כָּל אֲשֶׁר צִוָּה ד' אֶת מֹשֶׁה. וְאִתּוֹ, אָהֳלִיאָב בֶּן אֲחִיסָמָךְ לְמַטֵּה דָן חָרָשׁ וְחֹשֵׁב וְרֹקֵם, בַּתְּכֵלֶת וּבָאַרְגָּמָן, וּבְתוֹלַעַת הַשָּׁנִי, וּבַשֵּׁשׁ".( שמות, לח', כא' - כג').
בצלאל ואהליאב היו האומנים הארכיטקטים, שנבחרו על ידי הקב"ה להקים את המשכן, תוך שילוב של - חכמה, בינה ודעת – שלושה מושגים שמסמלים עומק רוחני ושכלי.
כך גם כבר התוודענו למאפייני מרכיבי הבינה האנושית, המוצגים בשתי פרשות, בפרויקט הקמת המשכן:
בפרשת כי תשא - "וַיְדַבֵּר ד', אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. רְאֵה, קָרָאתִי בְשֵׁם בְּצַלְאֵל בֶּן אוּרִי בֶן חוּר, לְמַטֵּה יְהוּדָה. וָאֲמַלֵּא אֹתוֹ, רוּחַ אֱלֹהִים, בְּחָכְמָה וּבִתְבוּנָה וּבְדַעַת, וּבְכָל מְלָאכָה. לַחְשֹׁב מַחֲשָׁבֹת; לַעֲשׂוֹת בַּזָּהָב וּבַכֶּסֶף, וּבַנְּחֹשֶׁת. וּבַחֲרֹשֶׁת אֶבֶן לְמַלֹּאת, וּבַחֲרֹשֶׁת עֵץ לַעֲשׂוֹת, בְּכָל מְלָאכָה.וַאֲנִי הִנֵּה נָתַתִּי אִתּוֹ, אֵת אָהֳלִיאָב בֶּן אֲחִיסָמָךְ לְמַטֵּה דָן, וּבְלֵב כָּל חֲכַם לֵב, נָתַתִּי חָכְמָה; וְעָשׂוּ, אֵת כָּל אֲשֶׁר צִוִּיתִךָ" ( שמות , לא', א'-ו').
ובנוסח די דומה גם בפרשת ויקהל.
בצלאל מוצג לא רק כבעל כישרון אומנותי , אלא גם כמי ששורה עליו, חכמה רוחנית – מילוי רוח אלוקים: "וַיְמַלֵּא אֹתוֹ, רוּחַ אֱלֹהִים, בְּחָכְמָה בִּתְבוּנָה וּבְדַעַת".
שלושת המונחים - חכמה, תבונה (בינה), ודעת, הם יסודות הקבלה והמחשבה היהודית, המתארים הבנה מעמיקה, יצירה, תכנון ויישום מעשי.
אהליאב בן אחיסמך נבחר כשותף לבצלאל, אף על פי שהיה משבט דן,אחד השבטים הפחות מיוחסים, מה שמעיד על כך, שהחכמה אינה תלויה בייחוס, אלא ביכולת ובכישרון.
הנה החודש, התרגשנו , נוכח הידיעה שחסיד חב"ד ישראלי –הרב יצחק קסלמן בן 40, אב לחמישה ילדים, התמנה לסגן נשיא מיקרוסופט העולמית, הוא מנהל את חטיבת ניתוח הנתונים בזמן אמת.
בצלאל ואהליאב לא רק מבצעים את העבודה, אלא גם מחשבים ומעצבים אותה. הם לא רק אומנים, אלא גם הוגים, מתכננים ומבינים את המשמעות העמוקה של יצירת המשכן .
כך מודגשת חשיבות תהליך הלמידה: "וּלְהוֹרֹת, נָתַן בְּלִבּוֹ" – כלומר, לא רק שיש לו חכמה אישית, אלא גם יכולת ללמד אחרים.
רש"י ( 1040-1105 ) מפרש: בחכמה- מה שאדם שומע דברים מאחרים ולמד, בתבונה- מבין דבר מליבו מתוך דברים שלמד, ובדעת- רוח הקודש".
ר' אברהם בן הרמב"ם ( 1186-1237) מפרש: בחכמה- מה שילמד האדם מזולתו ויזכור, ובתבונה- מה שיחדש משכלו וימציא על ידי המחשבה והחיזיון וההיקש, ובדעת- השלימות השכלית היוצאת מן החוכמה והתבונה".
כמו במנהרת הזמן, נתוודע בקצרה לדינמיקה של הבינה המלאכותית בימינו:
דניאל שרייבר מייסד ויו"ר מכון מוסאיק למדיניות בינה מלאכותית ומייסד ומנכ"ל חברת למונייד לביטוח, הציג שלושה טיעונים בהרצאתו – "החייזרים נחתו והם מוכנים לעבוד בחינם", במכון טאוב ובכנסת (30.10.24): 1. כל עבודה שניתן לבצע דרך זום, תוחלף בסופו של דבר על ידי בינה מלאכותית, ותיעשה באלפית המחיר. 2. ברגע שהטיעון הראשון יתממש, שום מעסיק לא יתנגד להחליף עובדים אנושיים בבינה מלאכותית. 3. הטכנולוגיה כבר קיימת, והאימוץ שלה יגרום לשינוי מהיר ובלתי הפיך בשוק העבודה. המהפכה של הבינה המלאכותית היא לא עתיד רחוק אלא נמצאת מעבר לדלת - בין 4 ל-10 שנים ולכן יש צורך להתכונן אליה. השאלה היא, האם המכונות יעבדו במקומנו או גם עבורנו?".
כך לדוגמא, המרכז הרפואי שיבא, משיק בימים אלה את פרויקט "K" - חדר מיון ראשון מסוגו בעולם המבוסס על בינה מלאכותית (AI).
הבה נשאל, כיצד משתקפת הבינה המלאכותית בראי היהדות ?
הנה התיזה של שרייבר מתכתבת עם הרמב"ם שכותב:" באותם הימים יהיה נקל מאד על בני האדם למצוא מחיתם, עד שבעמל מעט שיעמול האדם - יגיע לתועלת גדולה... ויארכו חיי בני האדם גם כן " (משנה תורה לרמב"ם, הלכות מלכים ומלחמותיהם, פרק י"ב, הלכה ה').
כך גם הדוגמה המפורסמת , אודות הגולם מפראג , שיוחס למהר"ל מפראג (יהודה ליווא בן בצלאל, 1520- 1609). הרעיון המרכזי הוא, שאדם יכול ליצור "חיים" באמצעות חוכמה נסתרת, אך היצור הזה חסר נשמה ורצון חופשי. על פי האגדה, המהר"ל יצר גולם כדי להגן על הקהילה היהודית מפני עלילות דם ורדיפות. אך הגולם התחיל להוות סכנה כאשר התנהג בצורה בלתי צפויה, לעיתים הרסנית, ואיבד שליטה. המהר"ל השבית אותו בכך שמחק את האות "א" מהמילה "אמת" שעל מצחו, וכך נותרה המילה "מת" , מה שגרם לגולם לקרוס ולהפוך שוב לעפר. הנה הלקח – הגולם שכמעט קם על יוצרו
הדיון בבינה המלאכותית, פרי יצירתו של האדם, מביאה אותנו למקום אחר, לוויכוח המתנהל בין רבי עקיבא לטורנוסרופוס המושל הרומי הרשע, אודות סגולת יצירתו של האדם, כפי שהמדרש מתאר זאת: " שאל טורנוסרופוס הרשע את רבי עקיבא: איזו מעשים נאים – של הקב"ה או של בשר ודם?. אמר לו רבי עקיבא: של בשר ודם נאים יותר. אמר לו טורנוסרופוס: האם יכול אדם לברוא שמים וארץ?. ענה לו רבי עקיבא: אל תדבר עמי בדברים שהם למעלה מן הבריות שאין להם שליטה בהם, אלא בדברים שהם מצויים בבני אדם. שאל אותו טורנוסרופוס: מדוע אתם מלים את בניכם? אם מעשה הקב"ה מושלם, למה לתקן? ענה לו רבי עקיבא: חיטים – יכולים הם להיאכל כפי שהם, או שעדיף להכין מהם לחם? השיב טורנוסרופוס: ודאי שלחם טוב יותר. אמר לו רבי עקיבא: כך גם ברית מילה – הקב"ה ברא את האדם בצורתו הגולמית, ונתן לו את התורה כדי לתקן את עצמו" (מדרש תנחומא ,תזריע, ה') . הנה יש כאן גם פקודה לאדם, לעסוק בתיקונו של עולם, כנאמר: "לתקן עולם במלכות שדי".
הנה כי כן, הדיון בסוגיית הבינה המלאכותית, מעלה שאלות בתחומי – האתיקה והמוסר. מי ישלוט על מי – האדם על הבינה המלאכותית , או להפך?
הרצל בספרו "אלטנוילנד" ( 1902), מתאר את חזונו לקידמה טכנולוגית ומדעית, שתהיה אבן יסוד להצלחת המדינה היהודית העתידית. אבל עלינו לבחון גם המשמעויות וההשלכות, של מהפכת הבינה המלאכותית. האם חלילה הגולם של הבינה המלאכותית, לא יקום על יוצרו?
מודל המלך על פי הזוהר הקדוש, הוא מודל הוליסטי משולב ,המציג משמעות אודות סדר מיקומם של שלושה איברים מרכזיים בגופנו – מח, לב ,כליות. הנה לפנינו הסדר באותיות המלך. המח הגבוה ברום גופנו מייצג את החוכמה והיכולת הקוגניטיבית, מתחתיו הלב המייצג את האנושיות והרגישות ומתחתיו הכליות המייצגים את המוסריות. מודל המלך משתקף באתגרים השונים הניצבים בפני עם ישראל , לאורך פרשות ספר שמות בהם עסקנו, במסגרת הסדנא החינוכית והחברתית, בתהליך השינוי – מעם עבדים, לעם בני חורין. מודל המלך מתמזג בסרגל אתגרי עם ישראל , שכל אחד משלושה האיברים- מח, לב, כליות, תורם את ייחודיותו להגשמת אתגר החירות הנעלה והנשגב, בימים ההם ובזמן הזה.
השבת היא שבת מברכין של חודש ניסן , חודש החירות, שבמרכזו חג הפסח. נצא בחודש ניסן לטבע ונברך את ברכת האילנות בתחושה ובתפילה: "בָּרוּךְ אַתָּה ד' אֱלֹקֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בָּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בּוֹ בְּרִיּוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת: לֵהָנוֹת בָּהֶן בְּנֵי אָדָם ".
חזק חזק ונתחזק ,בתקווה, באמונה וביחד – ננצח - שבת שלום וחודש מבורך
ד"ר זאב ( ווה) פרידמן, מנכ"ל עמותת מְלַבֵּב ( שירותים לאנשים עם דמנציה ואלצהיימר בקהילה), ומנהל מינהל הרווחה ובריאות הציבור בעיריית תל אביב יפו לשעבר וחבר הנהלת החברה לחקר המקרא מייסודו של דוד בן גוריון ).
&
פרשת פקודי - ערכים וחיבוריות
מייקל אייזנברג
במזל טוב ובברכה ליוזמה בשם ה׳, דבר תורה זה מוקדש לבננו יהודה וכלתו הדר שמתחתנים השבוע
החברה לחקר המקרא והמנכ"ל ישראל קריסטל מברכים את מייקל ומשפחתו והחתן והכלה יהודה והדר בברכת מזל טוב ב"ה יהיה זה בניין עדי עד מתוך שמחה לזוג הצעיר ולמשפחה כולה, ב"ה שתשרה בכם הברכה שמברכים מתחת לחופה "שמח תשמח רעים האהובים" אנחנו כולנו מאחלים שמח תשמח ששמחה תביא שמחות.
בשבועות האחרונים עסקתי במודלים השונים המוצגים בחלקו השני של ספר שמות להשראת שכינה בקרב העם. הספר מסתיים בסיפור הצלחה:
וַיְכַס הֶעָנָן אֶת אֹהֶל מוֹעֵד וּכְבוֹד ה' מָלֵא אֶת הַמִּשְׁכָּן. וְלֹא יָכֹל מֹשֶׁה לָבוֹא אֶל אֹהֶל מוֹעֵד כִּי שָׁכַן עָלָיו הֶעָנָן וּכְבוֹד ה' מָלֵא אֶת הַמִּשְׁכָּן. וּבְהֵעָלוֹת הֶעָנָן מֵעַל הַמִּשְׁכָּן יִסְעוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּכֹל מַסְעֵיהֶם. וְאִם לֹא יֵעָלֶה הֶעָנָן וְלֹא יִסְעוּ עַד יוֹם הֵעָלֹתוֹ. כִּי עֲנַן ה' עַל הַמִּשְׁכָּן יוֹמָם וְאֵשׁ תִּהְיֶה לַיְלָה בּוֹ לְעֵינֵי כָל בֵּית יִשְׂרָאֵל בְּכָל מַסְעֵיהֶם. (שמות מ, לד - לח)
עם זאת, לתורה היה חשוב להציג את הדרך המורכבת, כולל המודלים שכשלו ולא יושמו בסופו של דבר. בלועזית ספר שמות נקרא אקסודוס, יציאה, ולדברי הרמב״ן הספר מכונה ספר הגאולה. נראה שזה נכון לגבי החלק הראשון של הספר בלבד. אולם, חלקו השני של הספר, העוסק בעשרת הדיברות, חוקים ומשפטים, בניית המשכן ואירועים חשובים נוספים כמו חטא העגל, ברית האגנות ומעמד י"ג מידות, מעיד שהספר לא מסתפק ביציאה לחירות לכשעצמה. החירות היא פלטפורמה חשובה אבל הספר מעוניין להבהיר שמה שחשוב זה מה שעושים עם החירות. כיצד נכון לממש את החירות האנושית לעשיית טוב בעולמו של הא-ל.
להבנתי, לא בכדי הספר נקרא במקורות שלנו ספר שמות, על שם רשימת שמותיהם הפרטיים של היורדים מצריימה. הסיפור הוא human agency - הנוכחות האנושית הפעילה והאחריות לממש את יכולותינו הטובות - נושאים עליהם הרחבתי בשבועות האחרונים. שיעבוד מונע agency, אבל, הנס המופלא של קריעת ים סוף והשחרור הסופי מהאיום המצרי הם רק חצי הדרך. הספר מתאר את המסע האנושי, על העליות והמורדות שבו, והוא חותם בשאיפה שנעשה את הדרך בעקבות ערכי ה' ותורתו.
כפי שתיארתי בשבועות האחרונים כבר במעמד הסנה נאמר למשה שתכלית היציאה לחירות היא: "בְּהוֹצִיאֲךָ אֶת הָעָם מִמִּצְרַיִם תַּעַבְדוּן אֶת הָאֱלֹהִים עַל הָהָר הַזֶּה" (שמות ג, יב). אבל, כשבני ישראל הגיעו מרפידים להר סיני לא היה להם כוח פיזי ונפשי לעלות בהר, ורק משה נטל יוזמה ועלה אל הא-להים. בהתאם לדברי רש"י שציטטתי בדבר תורה לפרשת יתרו, העם הבין שפספס הזדמנות ולכן ביקש להיפגש עם ה' וגם נענה בחיוב: "וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ" (שמות יט, ו). אז התחדש מודל עשרת הדיברות, כשבמעמד הר סיני העם נמצא בתחתית ההר ונפגש עם ה' ועם ערכיו, באמצעות עשרת הדיברות - הקוד הבסיסי שיוטמע בעם ובאנושות כולה. אלא שגם הפעם העם פספס את ההזדמנות, ובעצם לא שמע את עשרת הדיברות מפי ה':
וְכָל הָעָם רֹאִים אֶת הַקּוֹלֹת וְאֶת הַלַּפִּידִם וְאֵת קוֹל הַשֹּׁפָר וְאֶת הָהָר עָשֵׁן וַיַּרְא הָעָם וַיָּנֻעוּ וַיַּעַמְדוּ מֵרָחֹק. וַיֹּאמְרוּ אֶל מֹשֶׁה דַּבֵּר אַתָּה עִמָּנוּ וְנִשְׁמָעָה וְאַל יְדַבֵּר עִמָּנוּ אֱלֹהִים פֶּן נָמוּת… וַיַּעֲמֹד הָעָם מֵרָחֹק וּמֹשֶׁה נִגַּשׁ אֶל הָעֲרָפֶל אֲשֶׁר שָׁם הָאֱלֹהִים. (שמות כ, יד - יז)
כאן אני מדלג לסופה של פרשת משפטים, שכפי שהסברתי בדבר תורה לפרשת כי-תשא נאמרה רק הרבה יותר מאוחר (ואחזור לכך גם פה בהמשך). המודל החילופי הבא הוא 'מודל הנציגות' - מפגש של ה' עם נציגי עם ישראל - אהרון, נדב ואביהוא ושבעים הזקנים (שמות כד). אלא שגם הפעם האירוע, שמנוסח בתורה בעמימות מכוונת, כנראה שלא צלח: "וַיַּעַל מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא וְשִׁבְעִים מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל. וַיִּרְאוּ אֵת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וְתַחַת רַגְלָיו כְּמַעֲשֵׂה לִבְנַת הַסַּפִּיר וּכְעֶצֶם הַשָּׁמַיִם לָטֹהַר. וְאֶל אֲצִילֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא שָׁלַח יָדוֹ וַיֶּחֱזוּ אֶת הָאֱלֹהִים וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׁתּוּ".
אז מה עושים? איך מנכיחים לעם את קרבת ה'? משה הרי לא יחיה לעד כמקשר בין ה' לעם. המודל הבא הוא 'מודל המשכן' - ה' קורא למשה לעלות אליו ההרה ולהוריד לעם לוחות שעליהן ה' כתב את עשרת הדברות. זה אומנם לא מפגש ישיר, יותר כמו מכתב מארץ רחוקה, אבל אם בני ישראל לא מצליחים לעלות אל ה', אז משה נקרא להוריד את השמים לארץ. בהר, ה' מצווה על משה לבנות את משכן בלב המחנה, כדי שבקודש הקודשים שלו יונחו הלוחות, וכך ה' ישכון בקרב העם.
לאחר שהזקנים שעלו לראות את ה' איבדו את ההזדמנות שלהם, בהמשך פרק כד משה אומר שבזמן עלייתו להר לקבל את הלוחות, עליהם לפנות לאהרן וחור, ובפרשת העגל זה בדיוק מה שעשו: "וַיַּרְא הָעָם כִּי בֹשֵׁשׁ מֹשֶׁה לָרֶדֶת מִן הָהָר וַיִּקָּהֵל הָעָם עַל אַהֲרֹן וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו קוּם עֲשֵׂה לָנוּ אֱלֹהִים אֲשֶׁר יֵלְכוּ לְפָנֵינוּ כִּי זֶה מֹשֶׁה הָאִישׁ אֲשֶׁר הֶעֱלָנוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לֹא יָדַעְנוּ מֶה הָיָה לוֹ" (שמות לב, א). לכן, נראה ברור, שאם פרקים כה - ל מתארים את הציוויים שמשה מקבל מפי ה' בהר, ההמשך הכרונולוגי של מה שקרה במחנה, הוא פרשיית העגל. כשמשה יורד מההר ומתברר לו שבני ישראל עשו את העגל, הוא שובר את הלוחות שה' כתב - מעשה של super human agency, שהמפרשים התקשו להולמו. יש אפילו מפרשים שמכוח התמיהה הסבירו שהלוחות נפלו מידיו, בניגוד לפשט הפסוקים שהוא ניפץ אותם.
עם זאת, בתלמוד נאמר שה' הסכים למשה: "אשר שיברת - ישר כוחך ששיברת" (בבא-בתרא יד, ב), מה שמבחינתי מהווה קריאה מדוייקת של הספר כולו. ניפוץ הלוחות שה' עצמו כתב, יכול אפילו לשמש כנקודת השיא אליה יכול אדם להגיע. לא המפגש של משה עם ה' על ההר הוא העיקר, אלא כיצד האדם פועל במציאות הארצית. זו גם הסיבה, שבחתימת הספר נאמר: "ולֹא יָכֹל מֹשֶׁה לָבוֹא אֶל אֹהֶל מוֹעֵד כִּי שָׁכַן עָלָיו הֶעָנָן וּכְבוֹד ה' מָלֵא אֶת הַמִּשְׁכָּן", כדי להסביר פעם נוספת שלא הכניסה לקודש הקודשים היא העיקר, אלא מה שעושים במרחב החיים הארצי.
לאחר שבירת הלוחות משה עלה לעוד ארבעים יום ואז קיבל את המשפטים שהוא צריך לשים בפני העם - המשפטים שינכיחו את ה' בעולם דרך הפעילות היומיומית הרגילה של עם ישראל בארץ ישראל, כפי שהרחבתי בדבר תורה לפרשת משפטים. בעצם, אם בעליה הראשונה להר משה קיבל את הציוויים על המשכן וכליו, שפורטו בפרשות תרומה ותצוה כמפורש בפסוק: "וּרְאֵה וַעֲשֵׂה בְּתַבְנִיתָם אֲשֶׁר אַתָּה מָרְאֶה בָּהָר", הרי שבעליה השניה משה מקבל את המשפטים והחוקים עליהם אמר רש"י: "מה הראשונים מסיני אף אלה מסיני". בהמשך אסביר מדוע הוקדמו המשפטים לפרקים כא - כג.
המעבר למודל שכיניתי 'מקסימום יוזמה' נעשה משתי סיבות השלובות זו בזו. כפי שהסברתי בדבר תורה לפרשת כי-תשא, לאחר חטא העגל, ה' לא יכול לשכון במחנה ישראל, ומשה מוציא את 'אוהל מועד' מחוץ למחנה. לכן, במודל החדש מלאך ילווה את העם במסע לארץ ובכיבושה, וממילא, בהיעדר לוחות ונוכחות שכינה, לא צריך משכן. בנוסף, כשיגיעו לארץ, במקום המשכן, דבר ה' יהיה נוכח במדינה הישראלית שיקימו באמצעות שמירה על הציוויים של פרשת משפטים. היות שכפי שציטטתי לעיל, בחטא העגל, בני ישראל פעם נוספת לא יזמו בעצמם אלא פנו לאהרן שיעשה להם אלוהים, המסר של מודל 'מקסימום יוזמה' - המבוסס על שמירת חוקי הא-ל והמשפטים - הוא שהכל בידים שלכם. לא צריך אמצעי ולא צריך מתווך. ככל שתשמרו יותר על ההוראות של ה' כך הוא יהיה נוכח יותר בחברה הישראלית.
כפי שהסברתי בשבוע שעבר, משה הבין שלא ניתן לממש את המודל של מלאך וחוקים טהורים ונוקשים במציאות המסובכת. כשמשה יורד מההר בפעם השניה וכולם מתרחקים ממנו כי קרן עור פניו, הוא מבין שאנשים מתקשים לדבוק בערכי ה' ביומיום, ואפילו נרתעים מכך. מבחינה פרקטית, משה "איש הא-להים" נותן על פניו מסוה. במובן העמוק הוא מבטא שמי שרוח של human agency פיעמה בו בעליה אל הא-להים, מכיר בכך שהמציאות הארצית דורשת הרבה יותר גמישות והכלה. לא רק עליות אלא גם דשדוש ואפילו ירידות. לכן, הוא ביקש מה' שיחשוף בפניו את העקרונות הערכיים שעל פיהם ראוי להתנהג בעולם ולא רק את החוקים הנגזרים מהם. ה', שמסתבר שהעקרונות בהם הוא דוגל הם בדיוק רחמנות והכלה, נעתר לבקשה, ורק אז, מתרחש מעמד נקרת הצור ושלוש עשרה המידות: "ה' ה' אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת. נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָוֺן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה לֹא יְנַקֶּה פֹּקֵד עֲוֺן אָבוֹת עַל בָּנִים וְעַל בְּנֵי בָנִים עַל שִׁלֵּשִׁים וְעַל רִבֵּעִים" (שמות לד, ו - ז).
עם קליטת העקרונות הא-להיים והאפשרות לגמישות ולתיקון, חוזרים לפתרון נוסף הכולל את המשכן, ומאפשר, למרות חטא העגל, שה' ילך עם העם וישכון בתוכם ואוהל מועד לא יהיה מחוץ למחנה אלא בתוכו. בהתאם לכך, במקום הציוויים שנאמרו במקור למשה שהוא יעשה במדוייק את המשכן לפי התבנית שמסר לו ה' בהר, בפרשות ויקהל ופקודי התורה מדגישה את אחריותם של בני ישראל להקמת המשכן, ואת מעורבותם בעיצובו בפועל. במקום מפגש ישיר עם הא-ל כמו שהתבקש בהר סיני ונכשל, המשכן נבנה על עשייה משותפת כפי שהסברתי בדבר תורה לפרשת ויקהל. גיוס מאוחד ומאחד לפרוייקט כלל-ישראלי, שיהיה לו גם המשך - עלייה המונית למקום אחד של כל העם כדי שבכל שנה יזכרו את האחדות המעשית של פרוייקט לאומי.
בסופו של דבר ניתן לסכם בטבלה הבאה את סדר האירועים והשתנות המודלים:
המודל
תיאור המודל
המיקום בתורה
סדר כרונולוגי
בפועל
מודל אפס
תעבדון את הא-להים על ההר הזה
שמות ג
לקראת יציאת מצרים
לא התממש. העם חנה בתחתית ההר
ורק משה גילה agency ועלה להר כפי שהוסבר בדבר תורה לפרשת יתרו
מודל עשרת הדיברות
ממלכת כוהנים וגוי קדוש - כל העם רואים את הקולות
שמות יט
חודש סיון - חודש וחצי לאחר שיצאו ממצרים - כשהגיעו הגיעו להר סיני
לא התממש:
"וירא כל העם וינועו ויעמדו מרחוק… דבר אתה עימנו ונשמעה ואל ידבר איתנו א-להים פן נמות"
מודל מקסימום יוזמה - נעשה ונשמע
מלאך לדרך עד הארץ, כריתת ברית לקיום דברי ה', והתחייבות לשמירת החוקים והמשפטים שנועדו לכינון חברת מופת בארץ המנכיחה בחיי היומיום את ערכי ה'.
*נשיאי השבטים - ראשי הצבא - מחליפים את הזקנים כמנהיגים
שמות כא - כג; שמות לג
אחרי שמשה יורד מההר בפעם השניה. כלומר בתשרי, חצי שנה אחר יציאתם ממצרים
לא התממש. במקום חוקים ומשפטים משה פנה אל ה' שיסביר את העקרונות והערכים ולא רק את ההוראות, ובמילים אחרות שיהיה נוכח בקרב העם. כפי שהוסבר בדבר תורה לפרשת ויקהל
מודל הנציגות
במקום כל העם, הזקנים, אהרן, נדב ואביהוא יעלו להר כנציגי העם ויפגשו עם ה'
שמות כד
אחרי מעמד הר סיני בחודש סיון לאחר שהעם נרתע מהמפגש עם ה'
התממש אבל נכשל: "ואל אצילי בני ישראל לא שלח ידו ויחזו את הא-להים ויאכלו וישתו" כפי שהוסבר בדבר תורה לפרשת תרומה
מודל המשכן
משה יקבל מאת ה' לוחות אבן עליהם ה' כתב את עשרת הדיברות. דבר ה' יונח בלב המשכן שבקרב המחנה וכך תהיה נוכחות שכינה מתמדת: "ועשו לי משכן ושכנתי בתוכם"
שמות כה - שמות ל
כחודש וחצי אחרי מעמד הר סיני
לא התממש. כשמשה ירד עם הלוחות הראשונים הוא ראה שהעם חטא בעגל הזהב ולכן שבר את הלוחות והוציא את אוהל מועד מחוץ למחנה, כפי שהוסבר בדבר תורה לפרשת כי-תשא
מודל המשכן 2 - גמישות, מעורבות ועשייה המונית ומאחדת
משה מצווה את בני ישראל להיות שותפים פעילים בהקמת המשכן כפי שהוסבר בדבר תורה לפרשת ויקהל
שמות לה - שמות מ
הושק בתשרי כחצי שנה אחרי יציאת מצרים לאחר מעמד נקרת הצור וחשיפת י"ג מידות הרחמים
מומש בניסן שנה אחרי יציאת מצרים
*לא ברור מתי מומש מינוי הכוהנים כפי שהרחבתי בדבר תורה לפרשת תצווה
למעשה, הטבלה מראה שתיאור האירועים והמודלים בתורה מובא בדיוק לפי סדר השתלשלות האירועים, למעט חריג אחד - מודל מקסימום יוזמה. כפי שהוכחתי בדברי התורה לפרשות משפטים וכי-תשא, מודל זה, שהוצג אחרי עשרת הדיברות בפרקים כא - כג של ספר שמות, מיועד לשלב של ההתיישבות בארץ ישראל והוא משולב עם סיפור המלאך שנובע מאירועי חטא העגל - כחודש וחצי אחרי מעמד עשרת הדיברות. במאמר מוסגר אזכיר שמפרשים רבים "הזיזו" את פרשיית המשכן לאחרי חטא העגל. לשיטתי, פרשיית המשכן דווקא במקומה. כאמור, נכון יותר להזיז את פרשת משפטים. השאלה היא מדוע? מה רצתה התורה ללמד כשערכה כך את הדברים?
ברור שעשרת הדיברות, שנאמרות במעמד מרהיב, רב רושם ואפילו מפחיד, הן הקוד הערכי העקרוני של דבר ה'. זו הסיבה שה' כתב את עשרת הדיברות על הלוחות (פעמיים). מיד אחרי עשרת הדיברות נאמר: "לֹא תַעֲשׂוּן אִתִּי אֱלֹהֵי כֶסֶף וֵאלֹהֵי זָהָב לֹא תַעֲשׂוּ לָכֶם. מִזְבַּח אֲדָמָה תַּעֲשֶׂה לִּי וְזָבַחְתָּ עָלָיו אֶת עֹלֹתֶיךָ וְאֶת שְׁלָמֶיךָ אֶת צֹאנְךָ וְאֶת בְּקָרֶךָ בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי אָבוֹא אֵלֶיךָ וּבֵרַכְתִּיךָ" (שמות כ, יט - כ) ונראה שפסוקים אלו הם הקדמה לפרשת משפטים שתבוא מיד אחריהם. האמירה "לֹא תַעֲשׂוּן אִתִּי אֱלֹהֵי כֶסֶף וֵאלֹהֵי זָהָב" מתאימה מאוד להיאמר אחרי חטא העגל, ובניית המזבח בכל מקום מתאימה לשלב שבו בוטלה תוכנית המשכן ומתכוננים לקיום המשפטים בארץ. כלומר, הצמדת המשפטים לעשרת הדיברות ולהקרבה על מזבח בכל מקום, מגלה לנו שהם לא נועדו רק להסדרת חיי החברה, אלא לטובת הנכחת שכינה בקרב העם: "בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי אָבוֹא אֵלֶיךָ וּבֵרַכְתִּיךָ". העברת פרשת משפטים סמוך לאידאלים הנשגבים של עשרת הדיברות נועדה להבהיר שיש אפשרות לממש את האידיאלים במציאות הארצית ולהנכיח אותם בעולם. אם אלהי זהב מסמלים יאוש מהשראת שכינה ומהיכולת האנושית לשגשג: "קוּם עֲשֵׂה לָנוּ אֱלֹהִים אֲשֶׁר יֵלְכוּ לְפָנֵינוּ כִּי זֶה מֹשֶׁה הָאִישׁ אֲשֶׁר הֶעֱלָנוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לֹא יָדַעְנוּ מֶה הָיָה לוֹ", הרי שבניגוד לכך, מזבח אדמה נועד לחבר לקרקע ולהנכיח את ה׳ ביום יום במקומו של כל אחד.
בנוסף, כפי שפתחתי כל המודלים השונים מוצגים כי אנו נמצאים במסע ויתכן שמציאות מסויימת תדרוש אימוץ מודל שונה מהמודל 'משכן 2' שצלח בזמנו, או שנידרש בכלל לסינתזה עדכנית של כמה מהמודלים. העובדה שהמודל של 'מקסימום יוזמה' לא רק הושאר בכתובים, אלא גם הוקדם, מלמדת שהתורה רוצה שנשים לב במיוחד למודל זה, כי הוא דורש הרבה human agency וזו היא המטרה של ספר שמות כולו.מייקל אייזנברג.
מקבלים תגובות בכתובת: treeoflifeandprosperity@gmail.com
&
פרשת פקודי תשפ"ה.
דובי פריצקי-קק"ל.
ספר בראשית התחיל במעשה של הבריאה האלוקית, ספר שמות נחתם במעשה האדם. סופה של פרשת הבריאה היא "ויכולו השמיים והארץ וכל צבאם" .ואילו סופה של מלאכת המשכן הוא "ותכל כל עבודת משכן אהל מועד" ברכה נוספת דומה נאמרה בבריאה "ויברך אלוקים את יום השביעי ויקדש אותו" ובתום עבודת המשכן נאמר: "ויברך אותם משה" . ישנן שלוש מילות מפתח מקבילות, מלאכה, ויכל, ויברך. זאת דרכה של תורה לאותת על הקשר בין הכתובים ,ולרמוז שאת המצווה או הסיפור יש לקרוא לאורם. בניית המשכן הייתה בבואה של בריאת העולם בידי אלוקים. המשכן היה תיקון לחטא העגל, העם היה בכעוס והתיקון היה לבנות סדר בפרטים ובדיוקים. המשכן למידותיו וחומריו היה למיקרו קוסמוס של סדר טהור. המשכן, המקדש, והיום הבית כנסת ממלאים תפקיד מקביל לזה של השבת. הם מתחמים אשר כאשר אנו נכנסים אליהם ,אנו יוצאים מהעולם החברתי על כל המורכבות שלו בסכסוכים ופלגנות ,ונכנסים באחדות תחת כנפי השכינה. רוח אלוקים מרחפת שם ,החרות קיימת היכן שהסדר מושל, ואנו צריכים אותו גם בימים אלה. שבת שלום מאשקלון.️️
www.hamikra.org & www.tanach5.org & info@hamikra.org
