אנחנו החברה לחקר המקרא*, מבקשים אותך להיות שותף/פה שלנו, על מנת לאפשר לחברה לחקר המקרא מיסודו של דוד בן-גוריון, להוות עורק חיים חיוני לפיתוח וצמיחה של מקצועות התנ"ך ומורשת ישראל בחינוך הממלכתי והממלכתי דתי.
ניתן להעביר תרומות, חד פעמי או הוראת קבע לשנה:
דרך אתר החברה: www.hamikra.org
בכרטיסי אשראי ,או BIT (קבלה עם אישור מס נשלחת במקביל.)
החברה מוכרת כעמותה,מלכ"ר וניהול תקין, לתרומות לפי סעיף 46 במס הכנסה.
*חשוב! בעמותה שלנו אין מקבלי משכורות, כולנו פועלים בהתנדבות.
******************************
סידרת השיעורים "בפרשת השבוע" ע"י מרצים/ת ורבני קהילות צעירים בחסות החברה לחקר המקרא חוזרת. השיעורים מתקיימים בזום ובחינם.
השיעור הקרוב יתקיים ב"ה ביום רביעי י' כסליו תשפ"ה -11.12.2024 בשעה 20.30 (8.30) בערב. בפרשת וישלח
מרצה: הרב אהרון כץ-רב העיר רמת גן בפועל.
פרטים יגיעו בהמשך.
להצטרפות לשיעור בזום חינם אנא השתמשו בקישור הבא:
https://us06web.zoom.us/j/86997730698?pwd=yMrOFcflhhKXWkoHh030eJebMr2abA.1
******************************
ניתן להרשם לקבלת תזכורות לשיעורים באתר: www.hamikra.org
*****************************
לצפייה ברשימת המרצים לספר בראשית: https://sacks.hamikra.org/lp/
******************************
בברכת ברוכים המשתתפים
ישראל קריסטל- מנכ"ל החברה לחקר המקרא.
בבקשה העבירו הלאה.
כמו כן, רבני קהילות המעונינים להשתתף בתוכנית בבקשה התקשרו אלי.
כמו השבוע, כך בהמשך כל השנה אנחנו מבקשים לכבד ולעלות את זכרם של הקדושים הטהורים שנפלו במלחמת "חרבות הברזל ובחג שמחת תורה",ולהקדיש את השיעור על שמם,
בני משפחה וחברים המבקשים להצטרף למיזם ולספר בתחילת השיעור עליו/ה בבקשה תתקשרו אלי.
ישראל קריסטל - בוואטסאפ -0543973801 -או במייל - info@hamikra.org
******************************
מצורפת ההקלטה מיום רביעי השבוע עם הרב עקיבא צוקרמן-קיבוץ עין הנציב: יעקב בורח מעצמו
https://youtu.be/XjjLJUVb7Z0?si=SmAZvkwGui3q1q3t
******************************
סרטון על הפרשה - שקרים לבנים-הרב עמיהוד סולומון-רב קהילה.
******************************
הרב אמיר דדון "מבזקס" על פרשת ויצא- הרב לורד יונתן זקס.
ציפיה או המתנה ארוכה-לומדים מיעקב אבינו.
*******************************************************************
פרשת ויצא – "וַיֹּאמְרוּ, לֹא נוּכַל, עַד אֲשֶׁר יֵאָסְפוּ כָּל הָעֲדָרִים" – באר החוסן המאחדת - ד"ר זאב ( ווה) פרידמן *
"הַשֶּׁמֶשׁ זָרְחָה, הַשִּׁטָּה פָּרְחָה וְהַשּׁוֹחֵט שָׁחַט" (ח.נ. ביאליק, בעיר ההרגה, פרעות קישינב 1903).
"זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ, וַיְזַנֵּב בְּךָ כָּל הַנֶּחֱשָׁלִים אַחֲרֶיךָ" (דברים, כה').
אנו מייחלים למיטוט יכולות החמאס וסילוק נוכחות שלטונו, לכלות את יכולות החיזבאללה ולגדיעת ראש הנחש באיראן.
אנו מתפללים בתקווה להשבתם של החטופות והחטופים לחיק משפחותיהם ולהחזרת המפונים לבתיהם.
------------------------------------------------------------------------------
מדע הפסיכולוגיה והסוציולוגיה הארגונית והחברתית העשיר אותנו בספרות תאורטית ומחקרית, על חוסן ותרבות ארגונית וסוציומטרית של ארגונים וקהילות. בישראל פותח אף כלי מדעי לאבחון החוסן הקהילתי, על ידי צוות של 18 חוקרים משבעה מוסדות אקדמיים. הכלי קרוי CCRAM- Conjoint ,Community Resiliency Assessment Measure. הצורך בחקר החוסן הקהילתי ומדידתו בישראל, נבע ממצבי החירום, ממלחמת לבנון השנייה, בואכה למבצע צוק איתן ועד היום במלחמת חרבות ברזל הנמשכת כבר 427 ימים. הכלי אִפְשֵׁר לאבחן פערים בין קהילות וישובים, בכל הקשור לחוסן הקהילתי ,עמידות והתמודדות, במצבי חירום ומשבר.
מחקרים (Norris et al., 2008, Leykin D. et al. 2013) מלמדים, כי חוסן קהילתי ותרבות קהילתית מאופיינים בפרמטרים הבאים: אמון במנהיגות, יעילות ופעילות קולקטיבית של אחדות- "כולנו רקמה אנושית אחת", קשר של השתייכות ומחויבות לקהילה, מוכנות לסייע, יכולת של קהילה לשיתוף פעולה פנימי וחיצוני, יכולת לסיוע הדדי - "כולם בעד אחד ואחד בעד כולם", קשרים, תקשורת, אמון חברתי, ויחסים טובים בין חברי הקהילה, יכולת לגייס ולתעל משאבים, תמיכה בצרכים ייחודיים ובאנשים הנמצאים במצב נזקקות, רוח הקהילה – באמונה, ביכולת, במשמעות ובתקווה.
מודל נוסף עכשווי העוסק בחוסן הקהילתי הקולקטיבי – הערכתו ואבחונו, פותח על ידי אל"מ (מילואים) דיויד גדרון ז"ל שהשבוע ליווינו אותו בכאב ובצער בדרכו האחרונה. המודל מציג את שמונה מרכיבי החוסן, להערכת מצב התמודדות של אוכלוסייה במצב חירום ומשבר – 1. נרטיב המשפיע על ההתנהגות 2. מידע תקשורת ושיתוף 3.מנהיגות 4. משאבי הקהילה 5. רציפות תפקודית 6. התנהגות אפקטיבית להצלת חיים 7.דאגה לרווחה פיזית ונפשית, בדגש לאוכלוסיות פגיעות 8. שייכות וסולידריות.
הנה פרשתנו חושפת לעינינו את מרחב באר החוסן הקהילתי והחברתי. נצפה בדמותה של קהילת הרועים, במפגש המתרחש בין חבריה על יד הבאר. פרשתנו מעצימה עוד יותר את סוגיית החוסן של הרועים במפגשם הדרמטי עם האורח הזר - יעקב אבינו.
אנו נוכל להעריך ולאבחן את מאפיין החוסן הקולקטיבי של קהילת הרועים, בזיקה למודלים המקצועיים שהוצגו. מקוצר היריעה לא נוכל לפרטם אחד לאחד, אבל כן נוכל לקבל סוג של הערכת מצב אודות מצב החוסן בהתרחשות האנושית והחברתית במרחב הבאר.
הנה כך מתארת זאת פרשתנו: " וַיַּרְא וְהִנֵּה בְאֵר בַּשָּׂדֶה, וְהִנֵּה שָׁם שְׁלֹשָׁה עֶדְרֵי צֹאן רֹבְצִים עָלֶיהָ כִּי מִן הַבְּאֵר הַהִוא, יַשְׁקוּ הָעֲדָרִים; וְהָאֶבֶן גְּדֹלָה, עַל פִּי הַבְּאֵר. וְנֶאֶסְפוּ שָׁמָּה כָל הָעֲדָרִים, וְגָלְלוּ אֶת הָאֶבֶן מֵעַל פִּי הַבְּאֵר, וְהִשְׁקוּ אֶת הַצֹּאן; וְהֵשִׁיבוּ אֶת הָאֶבֶן עַל פִּי הַבְּאֵר, לִמְקֹמָהּ. וַיֹּאמֶר לָהֶם יַעֲקֹב, אַחַי מֵאַיִן אַתֶּם; וַיֹּאמְרוּ, מֵחָרָן אֲנָחְנוּ. וַיֹּאמֶר לָהֶם, הַיְדַעְתֶּם אֶת לָבָן בֶּן נָחוֹר; וַיֹּאמְרוּ, יָדָעְנוּ. וַיֹּאמֶר לָהֶם, הֲשָׁלוֹם לוֹ; וַיֹּאמְרוּ שָׁלוֹם וְהִנֵּה רָחֵל בִּתּוֹ, בָּאָה עִם הַצֹּאן. וַיֹּאמֶר, הֵן עוֹד הַיּוֹם גָּדוֹל לֹא עֵת, הֵאָסֵף הַמִּקְנֶה; הַשְׁקוּ הַצֹּאן, וּלְכוּ רְעוּ. וַיֹּאמְרוּ, לֹא נוּכַל, עַד אֲשֶׁר יֵאָסְפוּ כָּל הָעֲדָרִים, וְגָלְלוּ אֶת הָאֶבֶן מֵעַל פִּי הַבְּאֵר; וְהִשְׁקִינוּ, הַצֹּאן " ( בראשית, כט' ,ב'-ח' ).
המפגש והדיאלוג של יעקב עם קהילת הרועים על יד הבאר, מתארים סיטואציה מאד לא ידידותית ומאד לא סימפטית, המתרחשת במרחב חברתי אנושי, הרווי אנרגיות שליליות מצד הרועים. הם עונים לשאלות יעקב האורח בקוצר רוח, בחוסר סבלנות ובארוגנטיות.
האם כך יאה לקבל אורח זר? האם כה מהר נשכחה הכנסת האורח הזר אליעזר, על ידי רבקה במרחב אותו באר ?
אך התמיהה עוד יותר גדולה, בהתנהגות קהילת הרועים, נוכח העובדה - שכולם באים לבאר ביחד , באותו פרק זמן ,ללא יוצא מן הכלל, לגול האבן מעל הבאר ולהשקות את עדריהם - "וְנֶאֶסְפוּ שָׁמָּה כָל הָעֲדָרִים, וְגָלְלוּ אֶת הָאֶבֶן מֵעַל פִּי הַבְּאֵר".
מדוע קהילת הרועים, באה כולה ביחד באותה נקודת זמן, לבצע פעולה כה פשוטה, של הסרת האבן מעל פי הבאר?
מדוע הם לא יכולים ? – "וַיֹּאמְרוּ, לֹא נוּכַל, עַד אֲשֶׁר יֵאָסְפוּ כָּל הָעֲדָרִים" .
נניח שהאבן הייתה כה גדולה שדרשה נוכחות פיזית של כל הרועים על מנת להסירה, הרי אפשר היה להניח מראש אבן כיסוי קטנה יותר על הבאר, שכל אימת שיגיע רועה בודד להשקות את צאנו, יוכל לבדו לגול האבן, מבלי הצורך שכול חבריו הרועים, יגיעו תמיד כולם כאחד באותו פרק זמן.
אך בדיוק בנקודה זאת, חושפת קהילת הרועים את הפתולוגיה, באיכות הירודה של חוסנה הקהילתית.
מסתבר בפרשתנו, שהרועים קבעו כללי משחק משלהם, בכך שהניחו מראש אבן גדולה, שרק כל חברי קהילת הרועים תוכל להסירה, כולם ביחד ובנקודת זמן אחת. מדוע?.
רש״ר הירש (הרב שמשון בן רפאל הירש 1808-1888) בפרשנות נפלאה, תורם רבות להבנת הפתולוגיה, של החוסן הקולקטיבי של קהילת הרועים: ״באר של ציבור יש לכסותה דרך כלל בכיסוי קל ונוח, לנוחיות הרבים הנזקקים לה. אולם כאן לא היו הבריות נותנים אמון זה בזה ועינו של האחד צרה בשל חברו, שמא חלילה ישאב האחד יותר מן השני. משום כך היה הכיסוי כה כבד. שרק במעמד כולם ובכוחות משותפים יכלו להגיע אל מי הבאר״.
דומה שקהילת הרועים בפרשתנו סובלת מהעדר חוסן קהילתי, המאופיין בחוסר אמון, ניכור, ותחרותיות, בין חבריה. קהילת הרועים מאופיינת בתסמונת וDNA חברתי אנושי פגום, של אינדיבידואליזם, בעיות אגו, חוסר פירגון, מתחים בין אישיים, העדר ערבות הדדית וסולידריות בין חבריה וחוסן קהילתי ירוד. קהילת הרועים, איננה נושאת באחריות קולקטיבית, אלא כל אחד מחבריה, קרוב רק לעצמו.
לא פלא שהרועים גם מאד לא נעימים בלשון המעטה, במפגשם עם יעקב האורח הזר. הם לא נוהגים בו מידה ראויה של הכנסת אורחים. הרועים נעדרים תודעת שירות כלפי אדם זר הנקלע למקום חדש וזקוק למידע מאד בסיסי להמשך דרכו. כך הם נוהגים בקרירות, בקוצר רוח ובחוסר סובלנות וסבלנות בדיאלוג הלאקוני עם יעקב. הם עונים כלאחר יד ורק כדי לצאת לידי חובה, לשאלותיו של יעקב: " וַיֹּאמֶר לָהֶם יַעֲקֹב, אַחַי מֵאַיִן אַתֶּם; וַיֹּאמְרוּ, מֵחָרָן אֲנָחְנוּ. וַיֹּאמֶר לָהֶם, הַיְדַעְתֶּם אֶת לָבָן בֶּן נָחוֹר; וַיֹּאמְרוּ, יָדָעְנוּ. וַיֹּאמֶר לָהֶם, הֲשָׁלוֹם לוֹ; וַיֹּאמְרוּ שָׁלוֹם".
הבה נלמד - במערכות יחסים חברתית אנושית- משפחתית, קהילתית, ארגונית ופוליטית, הכול מתחיל ונגמר באנשים. הכול אישי. או כמו שנוהגים לומר: "people to people",או אלו שיאמרו - הכול לא אישי, אלא רק פרסונלי.
הרב פרופ' יונתן זקס, בפרשנותו לפרשתנו, מתאר את היהדות כדת של אהבה- "ואהבת לרעך כמוך", "ואהבתם את הגר, כי גרים הייתם בארץ מצרים" ( ויקרא, יח', דברים, י', יט').
והוא כותב: "חכמי תורת המשחקים קוראים לזה: " אלטרואיזם הדדי" נהג באחרים כפי שאתה רוצה שינהגו בך, או בניסוחו של הלל הזקן: "מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך". זוהי האסטרטגיה הטובה ביותר להישרדותה של כל קבוצה וקהילה".
הנה בימים ההם בזמן הזה. אנו במדינתו האחת והיחידה, מאז טבח שמחת תורה השבעה באוקטובר, חווים טראומה קולקטיבית מתמשכת, אך גם ובעיקר בימי המלחמה, אנו חווים משמעות של חוסן קולקטיבי, של ערבות הדדית ואחדות הניגודים. ככל שהתותחים רועמים וקיים איום קיומי, כך מפלס החוסן הקולקטיבי עולה. הנה אחת הדוגמאות המאירות לחוסן אחדות הניגודים המופלאה בדמותו של צוות אלחנן של האחים אלחנן הי"ד ומנחם קלמנזון, ואחיינם איתיאל זוהר. בשבעה באוקטובר, השלושה לחמו במשך שעות רבות מול מחבלי חמאס שערכו טבח בקיבוץ בארי וחילצו כ-100 מבני הקיבוץ במשך 16 שעות תחת אש. על פועלם בבלימת הטבח וחילוץ התושבים, זכו חברי הצוות בפרס ישראל לגבורה אזרחית לשנת תשפ"ד. אביהם של צוות אלחנן הוא הרב בני קלמנזון ראש ישיבת עתניאל ממקימי אמנת בראשית בינואר 2024- חבירה של שמאל וימין, דתיים וחילוניים, מעוטף עזה עד הרי חברון והשומרון שחתמו על מסמך, שבו אין מחויבות להסכים, אך יש בו מחויבות לשותפות אמיתית. האמנה מייצגת חוסן קולקטיבי וצמיחה קולקטיבית מהטראומה בשבעה באוקטובר וחיבור השסעים והפילוג בעם שרעמו והלמו בנו בששה באוקטובר. אמנת בראשית נשענת על ארבעת עקרונות הפעולה הבאים: א. שיח מחבר בין חלקי העם המבוסס על הקשבה וכבוד. ב. מתן אמון מחודש של העם בהנהגה. ג. שמירה על עקרון הממלכתיות והשארת צה"ל מחוץ למחלוקת. ד. כינונם של יסודות החברה רק בשותפות ובהסכמה.
לא מקרה הוא שאמנת חוסן בראשית שצמחה מהטראומה הקולקטיבית של השבעה באוקטובר, מתכתבת עם תובנות ספר בראשית ופרשתנו. כך לא מקרה הוא, שקיבוץ בארי הנקרא על שם בֵּרל (בּאֵרי) כַּצנֶלסוֹן ( 1887-1944) ממנהיגי תנועת העבודה ועורך העיתון דבר, מנכיח את באר החוסן הקולקטיבי והצמיחה מטראומה קולקטיבית, בנאומו המכונן של בֵּרל בּאֵרי - "בזכות המבוכה ובגנות הטיח", אותו נשא בכינוס מדריכי עליית הנוער ב1940 : "יש ובבניין מתגלה סדק. הבנאי הטוב, העושה מלאכתו באמונה, איננו מבקש להסתיר, איננו חושש לשמו הטוב, הוא חרד לגורל הבניין, הוא חושש למפולת. הוא איננו מתרץ את הסדק, אלא סותר את הנדבכים הסדוקים, ומפנה את המקום להנחת נדבכים שלמים. ואילו מי שעושה מלאכתו רמייה ממהר וסותם את הסדק וטח עליו טיח, ודעתו נחה אם הצליח למראית עין. המפולת בוא תבוא. אל נהיה פועלי רמייה לא במעשה ולא במחשבה. אל יהיה חלקנו עם טחי טיח".
הנה שבת פרשתנו – ויצא, היא שבת הארגון של תנועת בני עקיבא, היודעת לחבר את תורת ישראל, עם ישראל וארץ ישראל. כך בחזרות של חברי התנועה למצעד הדגלים, אנו שומעים- "שמאל ימין, שמאל ימין, קדימה צעד". מבאר החוסן המאחדת, תהדהדנה מילות ההמנון שחובר ב1931 , על ידי הרב משה צבי נריה ( 1913-1995 ): "יַד אַחִים לָכֶם שְׁלוּחָה, הַנֹּעַר הֶחָבִיב עַל דִּגְלֵנוּ כֻּלְּכֶם, חֲנוּ מִסָּבִיב.... מוֹלֶדֶת זוֹ, אֶרֶץ אָבוֹת, אַרְצֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה, מִידֵי אַבִּיר יַעֲקֹב לָנוּ מוֹרָשָׁה, בְּלֵב אַמִּיץ וּבְעֶזְרַת ד', עָלֹה נַעֲלֶה. קָדִימָה בְּנֵי עֲקִיבָא, הֵידָד בַּמַּעֲלֶה".
"שמאל ימין, שמאל ימין, קדימה צעד", היא קריאתן של באר החוסן המאחדת בפרשתנו ואמנת חוסן בראשית המחברת.
כך גם שירה של רחל (1890-1931) מהדהד ועולה מבאר החוסן המאחדת: "בטרם אתא הליל – בואו בואו הכול. מאמץ מאוחד עקשני וער, של אלף זרועות. האומנם יבצר לגול את האבן מפי הבאר".
רק באמונה, בתקווה וביחד – ננצח -שבת שלום ומבורכת
ד"ר זאב ( ווה) פרידמן, מנכ"ל עמותת מְלַבֵּב ( שירותים לאנשים עם דמנציה ואלצהיימר בקהילה), ומנהל מינהל הרווחה ובריאות הציבור בעיריית תל אביב יפו לשעבר וחבר הנהלת החברה לחקר המקרא מייסודו של דוד בן גוריון ).
&
רעיונות לפרשת ״ויצא״-תשפ"ה- יגאל גור אריה.
הנאום שנחשב לטוב ביותר במאה העשרים נקרא יש לי חלום ,I have a dream. מרטין לותר קינג נואם על שוויון בארצות הברית. *חלום מניע מהלכים, משנה מציאות, גורם למהפכות*. צריך חזון כדי לשנות דברים בפועל. גם ביסוד הקיום שלנו מונח חלום. השבוע בפרשה, לפני שיעקב מתחיל את מסע חייו, מופיע החלום המפורסם עם סולם יעקב. מלאכים עולים ויורדים, יעקב שומע בשורות גדולות והבטחות על עתיד מפואר, ומכוח החלום הוא הופך לאביהם של 12 השבטים והמשפחה הזו הופכת לאומה. פרשני הפרשה מסבירים מה היה עוצמתי כל כך בחלום הזה, שהפך גם לסמל בתרבות העולם. עד אותו חלום חשבו כולם שהמציאות היא חד ממדית. יש את המישור האופקי בלבד, את מה שרואים מול העיניים וזהו. החלום חשף בפנינו שיש עוד מישור, אנכי, רוחני, נסתר, מלמעלה למטה, שלא רואים אותו. על הסולם נאמר שהוא "מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה", כלומר: יש חיבור בין שמיים לארץ, בין הרוחני לגשמי, והחלום הזה מונח. מעתה בבסיס הדרך של עם ישראל.
יעקב בורח מאחיו עשיו והולך אל הלא נודע. בלילה הראשון מחוץ לבית הוא חולם: "וַיַּחֲלֹם וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱ-לֹהִים עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ".
*חלום* הוא חוויה סובייקטיבית של מראות דמיוניים ותחושות במהלך השינה. לחלום שגרתי מספר מאפיינים, ובהם חוסר מודעות לכך שמדובר בחלום, אי יכולת לשלוט בחלום ולכוון את השתלשלותו, וחוסר הפעלה של מנגנון הביקורת והשיפוט. החלום הוא תופעה כלל- אנושית חוצה תרבויות, שגם נצפתה בחיות, ושגם ילדים לומדים לזהותה כבר בגיל צעיר. משערים כי כרבע מהשינה מוקדשת לחלום. דמויות היסטוריות רבות ידועות כמי שהיו מושפעות מחלומותיהן. לפותרי חלומות היה מעמד מיוחד בחצרותיהם של מלכים, ולרוב הם שימשו ככוהנים, בשל החשיבות הרבה שבני אדם ייחסו לחלומות בעולם העתיק.
ישנם סוגים שונים של חלומות, ביניהם הסיוט, שהוא לרוב חלום בעל השפעה גבוהה יותר על רגש האדם, בדרך כלל גורם לו לבהלה, אימה או חשש, וחלום טוב, הגורם לאדם להתעורר בהרגשה חיובית וטובה. ישנם גם חלומות ארוטים, המערבים תמונות, מראות ואף תחושות הקושרות אותו למין קיימות גישות רבות להסברת מהותו של החלום, מתגובה לגירויים חיצוניים או פנימיים, וגלישה של הכוחות המודחקים שנכבשו על ידי האגו לעבר המודעות, ועד להבעת התודעה באופן סימבולי, והתקשרות אל מה שמעבר לאינדיבידואל, אם אל התת-מודע הקולקטיבי ואם אל הנשגב והנאצל.
הבחירה בסולם אינה מקרית. סולם הוא משל לעליה הדרגתית, לטיפוס עיקש אך עקבי, לחריקת שיניים עם כיוון ברור.
האדם המטפס על מדרגה מסוימת משתנה באישיותו בעצם הטיפוס. אם האדם הצליח לטפס גבוה סימן שהוא לא רק התקדם אלא הוא גם השתנה. בתחום הכושר הגופני נהוג להשתמש במושג "*סרגל מאמצים*". תוכנית אימונים בנויה מסרגל מאמץ שבסופו האדם מגיע ליכולות גופניות, אך גם נפשיות, שבכוחם לגרום לו לשבור שיאים. גם במאמץ הרוחני אפשר וצריך לדבר על סרגל, או יותר נכון על סולם, סולם מאמצים רוחני, אשר בכוחו להביא את האדם ליכולות גבוהות יותר, לשבור שיאים, לנפץ תקרות זכוכית רוחניות ולגעת בשמים.
בכל אחד מאיתנו יש משהו מחלומו של יעקב, כולנו חולמים להגיע רחוק, גבוה. בין כולנו מסתובב לו יעקב עם סולם על הגב ומתחנן בפנינו אל תפסיקו לחלום תמשיכו לשאוף תמשיכו להתקדם. המפתח לשינוי נמצא בשאיפה לעלות גבוה. ועלינו לזכור כי כאשר אנו מטפסים אנו מחדשים אנו משתנים אנו הופכים לאנשים גבוהים יותר. ובסופו של הסולם אפשר לפגוש אנשים טובים יותר. וְהִנֵּה ה' נִצָּב עָלָיו זהו החידוש בטיפוס המתמשך והסיזיפי בסופו אפשר להפוך לאנשים *ערכיים טובים ואוהבים יותר*..
*מאחל לנו לצאת מהחלום הרע שבו אנו מצויים*!
שבת שלום !שבת שלווה וענוגה!-*יגאל גור-אריה
&
פרשת ויצא -תשפ"ה- דובי פריצקי-קק"ל.
יוצא יעקב לדרך, לבד, בודד, מחפש את עצמו לסלול את דרכו בחיים. והינה בחלום מפגש ראשון שלו עם "בית האלוקים" .יעקב מתעורר ואומר: "אכן יש אלוקים במקום ואנכי לא ידעתי" מה זה אנכי? זה הוא האגו העצמי של יעקב שברגע שמשתחררים מעצמנו אנו נפתחים באמת על העולם, ואל האלוקים..! אנו מוצאים את זה בדיברה הראשונה "אנכי ה' " כדי להגיע לאלוקים עלינו למחוק את האגו .העקרון הבסיסי של האמונה, שאנו צריכים לעשות את רצון האל ,ולא האל צריך לעשות את רצוננו! יעקב חווה גלות בבית לבן ,חי שם בגטו, הוא איבד את חרותו, היה עבד של חותנו, הוא הבין שבבית לבן יישאר אסיר כל ימי חיו. לבן אמר ליעקב: "הבנות בנותיי והבנים בני והצאן צאני". ומכאן חז"ל דרשו שרצה לבן לעקור את הכול, בניגוד לפרעה שרצה להרוג רק את הזכרים. בריחתו של יעקב אל החופש ,אל העתיד שבו הוא נאבק ומטפס בסולם יעקב שלב אחרי שלב בחיים הרוחניים. יחד עם מבחנים עמוקים לגלות את החוזק שבתוכו. המלמדים אותנו "מעשה אבות סימן לבנים" לדעת לגלות את החוזק של המבחנים שאנו עומדים בהם גם היום, ולדעת שבסוף נתגבר! שבת שלום מאשקלון.️דובי פריצקי.
