בואו להיות שותפים לעשייה,בתרומה או חסות, אנחנו עמותה- בה כולנו פעילים בהתנדבות, עם מלכ"ר, ניהול תקין ואישור החזר מס 46
ניתן לתרום באתר - www.hamikra.org
החברה לחקר המקרא וההנהלה מברכים את כל התורמים והשותפים שלנו לעשייה ולפעילות ,
בברכת חג שמח בבריאות ובשורות טובות.
אנחנו מחפשים מתנדב/ת עם נסיון לבנייה ותחזוקת דף פייסבוק שבו נעלה את תורתו והגותו של הרב זקס ז"ל בעברית ואנגלית.
החברה לחקר המקרא ממשיכה בסידרת הרצאות בזום (הקוד קבוע וחינם) ובשידור ישיר בפייסבוק :
הרב ד"ר לורד יונתן צבי זקס ז"ל "כפרשן מקרא" -
ביום חמישי הבא כד בתשרי 30.09.21 שעה 21.00 הרצאה מספר 12 בסדרה.
הרצאה מפי:
הרב ד"ר בנג'י לוי
הנושא: "האבולוציה של האחריות"
ניתן להרשם להרצאות כאן : https://sacks.hamikra.org
סוכות –קהלת - "הֲבֵל הֲבָלִים אָמַר קֹהֶלֶת הֲבֵל הֲבָלִים הַכֹּל הָבֶל " – התבוננות בממדי ההבל בימי מגפה
ד"ר זאב ( ווה) פרידמן *
לפי המסורת, שלמה המלך החכם באדם, כתב שלושה ספרים בפרקי חייו השונים. בגיל צעיר הוא כתב את שיר השירים, בגיל הביניים והמבוגר את משלי ובגיל הזקנה את קהלת. דומה שקיימת זיקה בין תקופות החיים המובחנות של שלמה, לבין ייחודיות עולם התוכן של כל אחד מהספרים.
ספר "קהלת" הדיאלקטי, שאותו נקרא השבת, נראה במבט ראשון כספר פסימי, דכאוני ומייאש. אך ככל שנעמיק בו, נמצא בו גם ,מורה דרך של אופטימיות, העצמה, עידוד ומשמעות לחיים- "דִּבְרֵי קֹהֶלֶת בֶּן-דָּוִד, מֶלֶךְ בִּירוּשָׁלִָם" ( א', א' ). שלמה המלך בערוב ימיו כותב את ספר קהלת, מעין סיכום אישי שלו על החיים ומנחיל לנו מורשה לחיים.
דומה שהפסיכולוג היהודי אֶריק הוֹמבּוּרגֶר אֶריקסון, ( 1902-1994 ), שפיתח את תאוריית שמונה השלבים הפסיכו חברתיים בהתפתחות האדם, כיוון את השלב האחרון - למעמד קֹהֶלֶת ומורשתו, שלב הבגרות המאוחרת - אחדות האני מול הייאוש. זהו שלב הזיקנה. בשלב זה לפי אריקסון, עורך האדם סיכום של חייו, בו הוא בוחן את הצלחותיו אל מול כישלונותיו. האדם בוחן את המטרות אותן הציב לעצמו מילדות דרך הבגרות ועד למצבו הנוכחי. כאשר הסיכום הוא חיובי מגיע האדם ל- 'אחדות האני' - האדם המבוגר מקבל בהשלמה ובסיפוק את מפעל חייו, חש שחייו היו בעלי ערך ובעלי משמעות לגביו; כשהוא נינוח ומרוצה הוא מסוגל אף להתמודד ביתר קלות עם עובדת מותו ההולך וקרב. המעלה הנרכשת כאן היא התבונה - היכולת לתחושת השלמות של האני. במקרה של כישלון, חש האדם ייאוש - מחד הוא מרגיש כי החמיץ את חייו ומאידך הידיעה על כך שהוא בערוב ימיו אינה מאפשרת לו לנסות ולתקן את המעוות. ההשלמה עם המוות במקרה הזה היא קשה ואינה אפשרית.
הנה כי כן, לא מקרה הוא שאנו קוראים דווקא בסוכות, את ספר "קהלת"- ספר התובנות לחיים.
אנו שוהים בזמן קהלת, במרחב של ארעיות בסוכה , אל מול הבית הקבוע שלנו. זה הזמן המתאים להתבוננות על החיים, דווקא מהמקום הארעי והזמני. לאפקט הארעיות ישנה משמעות יתירה ומיוחדת בימים אלו של קורונה. השהייה בסוכה הארעית בשנה מיוחדת זאת, משתקפת בשינוי אורחות חיינו ודרך חשיבתנו , מאז פרוץ הנגיף לחיינו. מגפת הקורונה יצרה לנו ,תבנית של סוכה ארעית וזמנית, בחיי היום יום. כך למשל, הארעיות והזמניות בפרקטיקה של תפילותינו במרחב הארעי , במקום הפתוח , כמו גם החיכיון והציפייה לסופיות אי הוודאות והחזרה לסוג של שגרה.
קהלת מלמדנו את חשיבות העיתוי, בזיקה להחלטות לפעולות וההתנהגויות השונות שלנו, הנגזרות ממאפיין התקופה המובחנת: "לַכֹּל, זְמָן; וְעֵת לְכָל חֵפֶץ, תַּחַת הַשָּׁמָיִם .עֵת לָלֶדֶת, וְעֵת לָמוּת; עֵת לָטַעַת, וְעֵת לַעֲקוֹר נָטוּעַ. עֵת לַהֲרוֹג וְעֵת לִרְפּוֹא.... עֵת לִבְכּוֹת וְעֵת לִשְׂחוֹק, עֵת סְפוֹ וְעֵת רְקוֹד... עֵת לַחֲבוֹק, וְעֵת לִרְחֹק מֵחַבֵּק.... עֵת לַחֲשׁוֹת וְעֵת לְדַבֵּר . עֵת לֶאֱהֹב וְעֵת לִשְׂנֹא, עֵת מִלְחָמָה וְעֵת שָׁלוֹם." (קהלת, ג', א'-ח').
החוכמה , אומר לנו החכם באדם, היא לדעת כיצד לנהוג נכון במציאות משתנה. יש זמן מיוחד, שבו נאלץ לא לעשות את מה שהיה עד כה ברור, וחלק בלתי נפרד ממהותנו ושגרת חיינו- כמו לחבק. כן, במציאות חדשה ומיוחדת זאת, גם נדרש – "וְעֵת לִרְחֹק מֵחַבֵּק". עלינו להתאים את פעולותינו ומעשינו, למיוחדות שבכל עיתוי. קהלת קורא לנו להפנים את המשוואה: "כִּי בְּרֹב חָכְמָה, רָב-כָּעַס; וְיוֹסִיף דַּעַת, יוֹסִיף מַכְאוֹב" ( קהלת, א', יח'). אנחנו לא פעם גוזרים את פעולותינו, כתוצאה מרגש או ריגוש ומשכנעים עצמנו שכך נכון לנהוג , גם במחיר סיכוננו. החוכמה והדעת, לא אחת עלולות להתנגש עם הרגש. אבל זאת לדעת, אומר לנו קהלת - נוכחות החוכמה והדעת המדריכה אותנו כיצד לנהוג נכון, עלולה לגרום לנו כעס וכאב, אבל בסופו של תהליך, נכיר בתועלת ובעובדה שהכול נעשה לטובתנו ולא לרעתנו.
כידוע השם קהלת- מצביע על הגותו של קהלת, שנמסרה לעם בהתקהלות- קהלת. נכון, במצבי חיים שגרתיים, זה נדרש ורצוי, כמצוות הקהל וברוב עם הדרת מלך. אך בתקופות אחרות כמו במגפה של קורונה, עלינו להימנע מהתקהלויות רבות משתתפים: "כִּי בְּרֹב חָכְמָה, רָב-כָּעַס; וְיוֹסִיף דַּעַת, יוֹסִיף מַכְאוֹב". הנה שוב לפנינו, הדיאלקטיקה של קהלת בסוגיות החיים השונות.
"הֲבֵל הֲבָלִים אָמַר קֹהֶלֶת הֲבֵל הֲבָלִים הַכֹּל הָבֶל" (קהלת א' ב' ).
במילון – רב מילים מקוון וגם באקדמיה ללשון העברית מצאנו, שהָבֶל – הוא האֵד הָעוֹלֶה מִן הַפֶּה אַגַּב נְשִׁימָה. הצירוף הֶבֶל פֶּה, פירושו האוויר היוצא מהפה בשעת נשימה, אד חם העולה מן הפה. בשפה מליצית המילה 'הבל' משמשת במובן דיבור, כפי שמופיע בכתבי חז"ל: "אין העולם מתקיים אלא בשביל הבל תינוקות של בית רבן" (שבת קיט ע"ב). דברים אלה מייחסים חשיבות רבה להבל הפה של תלמידי בית הספר .
הנה לפנינו כורח הנשימה שהיא יסוד חיותנו עלי אדמות –"מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶֽיךָ מֶֽלֶךְ חַי וְקַיָּים. שֶׁהֶֽחֱזַֽרְתָּ בִּי נִשְׁמָתִי בְחֶמְלָה. רַבָּה אֱמֽוּנָתֶֽךָ".
האם אין בקמטי מילותיו של קהלת, קריאתה של מַסֵּכַת הקורונה לכולנו, להקפיד על עטייתה, כדי למנוע חלילה הידבקות של הֶבֶל פֶּה, שעלולה לסכן את נשמת אפינו ולסכן את חיינו אל מול הנגיף המאיים.
38 פעם מופיעה המילה -הֶבֶל , במגילת קֹהֶלֶת. 38 בגימטרייה = לח. הנה גם במגבלות של הקורונה, אל לנו להיתפס ליובש הייאוש, אלא דווקא ללחלוחית החיוניות והעשייה.
ואולם, למילה הָבֶל', יש גם משמעות אחרת לחלוטין של דבר שטות. משמעות מופשטת זו התגלגלה מהמשמעות הפיזית של 'הבל' כאֵדי מים, שהם רגעיים וחולפים מיד. כך נגזר המובן המופשט של המילה 'הבל': דבר ריק מתוכן, דבר חסר כל ערך וחשיבות- "הֲבֵל הֲבָלִים אָמַר קֹהֶלֶת, הֲבֵל הֲבָלִים הַכֹּל הָבֶל" (קהלת א, ב').
דומה שקהלת קורא תיגר, כנגד אלו השבויים באידאולוגיות ובקונספירציות , בהתנגדותם הנחרצת לחיסונים מהקורונה. הרי בימים אלו מתפרסמים מחקרים אודות האפקטיביות של החיסונים. כך גם לצערנו, העובדות המתפרסמות אודות המתים מהנגיף, שלא קבלו חיסון.
כך הכרנו קריאה נוספת למילה- הֶבֶל : "וַיֹּאמֶר קַיִן, אֶל-הֶבֶל אָחִיו; וַיְהִי בִּהְיוֹתָם בַּשָּׂדֶה, וַיָּקָם קַיִן אֶל-הֶבֶל אָחִיו וַיַּהַרְגֵהוּ. וַיֹּאמֶר ד' אֶל-קַיִן, אֵי הֶבֶל אָחִיךָ; וַיֹּאמֶר לֹא יָדַעְתִּי, הֲשֹׁמֵר אָחִי אָנֹכִי. וַיֹּאמֶר, מֶה עָשִׂיתָ; קוֹל דְּמֵי אָחִיךָ, צֹעֲקִים אֵלַי מִן-הָאֲדָמָה. יא וְעַתָּה, אָרוּר אָתָּה, מִן-הָאֲדָמָה אֲשֶׁר פָּצְתָה אֶת-פִּיהָ, לָקַחַת אֶת-דְּמֵי אָחִיךָ מִיָּדֶךָ.( בראשית, ד', ח'-יא')
האם אין כאן קריאה של הקב"ה , לאחריות אישית של איש לאחיו, של איש לרעהו – אל תעמוד על דם רעך ? ונשמרתם מאד לנפשותיכם ? האם אין כאן קריאה לאחריות אישית , לשמירת קדושת החיים של אחינו ורענו-הֲשֹׁמֵר אָחִי אָנֹכִי? ,כן, אתה מחויב בצו הֶבֶל , למנוע סיכון חיים של אחיך ורעך.
קהלת מלמדנו תובנה נוספת , לא להיות יותר מדי צדיק ומקפיד בדקדקנות יתר בצדיקותך, במציאות מורכבת של פורענות וסכנה, כמו בימי קורונה: ״אַל תְּהִי צַדִּיק הַרְבֵּה, וְאַל תִּתְחַכַּם יוֹתֵר ״(קהלת, ז', טז'). אוסיף למשפט של קהלת : "ולא על חשבון זולתך וסיכונו".
קהלת קורא לנו, לדעת למתן ולהגביל את נהגי צדיקותינו והקפדותינו, בתקופה של פורענות וסכנה, הדורשת מעמנו הקפדה יתירה על בריאותנו שלנו ושל זולתנו.
כך המילה הֶבֶל נוכחת בסיפור התלמודי : "ואמר רבי יהושע בן לוי (אמורא ארץ ישראלי בראשית המאה השלישית) ,בשעה שעלה משה למרום, אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה: "ריבונו של עולם, מה לילוד אישה בינינו?" אמר להן: "לקבל תורה בא." אמרו לפניו: "חמודה גנוזה, שגנוזה לך תשע מאות ושבעים וארבעה דורות קודם שנברא העולם, אתה מבקש ליתנה לבשר ודם? מָה אֱנֹוש כִּי תִזְכְּרֶּנּוּ ובֶן אָדָם כִּי תִפְקְדֶּנּו? אמר לו הקב"ה למשה: "החזר להן תשובה." אמר לפניו: "ריבונו של עולם, מתיירא אני שמא ישרפוני בהבל שבפיהם." אמר לו: "אֱחֹוז בכיסא כבודי וחזור להן תשובה ..." אמר לפניו: "ריבונו של עולם, תורה שאתה נותן לי מה כתיב בה? לא תחמוד, לא תגנוב, לא תרצח וכו"קנאה יש ביניכם? יצר הרע יש ביניכם?" מיד הודו לו )המלאכים(לקב"ה הודו – מלשון הודאה על האמת... מיד כל אחד ואחד ,כל מלאך ומלאך ( נעשה לו) למשה רבנו אוהב, ומסר לו דבר. שנאמר: "עָלִיתָּ לַמָרֹום שָׁבִיתָ שֶבִי, לָקַחְתָּ מַתָּנֹות בָָּאדָם" (תהלים סח). בשכר שקראוך "אדם"...," ואומר: “ויַּעֲמֹד בֵּין- אף מלאך המוות מסר לו דבר, שנאמר: "וַיּתֵּן אֶת הַקְּטרֶת ויַעמד ביןּ הַמֵתִיםּ ובֵין הַחַיִּים וַתֵּעָצַר הַמַגֵּפָה" (במדבר יז'), בעקבות מחלוקת קורח ועדתו)בבלי, שבת פח', ע"ב(.
הנה לפנינו קריאת ההבל של האחריות האישית – אמת מארץ תצמח, המסורה לאדם בנתיב ההבל, של סולידריות וערבות הדדית , השוללת מחלוקת העלולה לסכן חיי אדם- "וַיּתֵּן אֶת הַקְּטרֶת ויַעמד ביןּ הַמֵתִיםּ ובֵין הַחַיִּים וַתֵּעָצַר הַמַגֵּפָה".
דומה שקריאתו של קהלת: ״שֹׁמֵר רוּחַ, לֹא יִזְרָע; וְרֹאֶה בֶעָבִים, לֹא יִקְצוֹר" ( קהלת, יא', ד') מתכתבת עם הסופר לב טולסטוי ( 1828-1910) בספרו חוג הקריאה ( 1906) , שבו הוא מספר אודות איש אחד היושב בביתו ולפתע מבחין שבחוץ מתחיל לרדת גשם. לאט לאט הופך הגשם למטר זלעפות ולסערה של ממש – ברקים ורעמים, רוחות חזקות, מבול איום ונורא. לתדהמתו מבחין האיש שהגג דולף והמים זורמים לביתו פנימה. מה הוא עושה? למרות הסערה העזה הוא יוצא מפתח ביתו, נושא את עניו השמימה ומתחיל לכוון את תנועת העננים וגם לנשוף קצת על הרוח שתסתלק. קולו צועק לשמיים: הי ענן, זוז קצת שמאלה, שלא תהיה מעל הבית שלי. ואתה ענן זוז קצת, אבל ימינה..."
הנה קריאה לאלו הנתפסים באידאולוגיות , בקונספירציות וברוחות חיצוניות, העלולים לסכן חיי אדם -הֲבֵל הֲבָלִים אָמַר קֹהֶלֶת הֲבֵל הֲבָלִים הַכֹּל הָבֶל...רָאִיתִי, אֶת-כָּל-הַמַּעֲשִׂים, שֶׁנַּעֲשׂוּ, תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ; וְהִנֵּה הַכֹּל הֶבֶל, וּרְעוּת רוּחַ."
שבת שלום ומועדים לשמחה
*ד"ר זאב ( ווה) פרידמן ,מנכ"ל מלב"ב ( מרכזים לטיפול באנשים עם דמנציה ואלצהיימר ובבני משפחותיהם בקהילה). לשעבר, מנהל מינהל הרווחה ובריאות הציבור בעיריית תל אביב יפו ומנכ"ל המרכז הישראלי לאפוטרופסות
zeev@melabev.org https://www.melabev.org.il/articles-2/parashat-shavua/
&
מועדים לשמחה !!- יגאל גור אריה
ברכה מוזרה אנחנו מברכים בחול המועד והיא "מועדים לשמחה" והרי מועד מלשון נופל אז מה פה שמחה. אותיות מיוחדות מרכיבות את המילה מועד. מ.ו.ע.ד כאשר אדם מ.ו.ע.ד ונופל ומתחיל להיות ד.ו.מ.ע על כך ומנסה להבין מ.ד.ו.ע זה קרה לו. וכאשר הוא מ.ו.ד.ע למצב ולגורמים לכך הוא ע.ו.מ.ד ונהיה חזק ויציב כמו ע.מ.ו.ד. כלומר כל אדם מועד אבל גם כאשר אנחנו מועדים אנחנו צריכים להתחזק ולהוציא מזה טוב שגם המעידה תהיה לשמחה ושייצא ממנה טוב.
אז מועדים לשמחה.!!
מוסר השכל במקום העבודה.
יום אחד הגיעו העובדים למשרד ונדהמו לגלות שלט גדול, שהיה תלוי על אחת הדלתות,
ועליו נכתב:
"אתמול נפטר האדם שמנע את התקדמותכם בחברה. אנו מזמינים אתכם להשתתף בהלוויה שתתקיים בחדר ההרצאות שהוסב זמנית לחדר הלוויות"
בהתחלה, כולם נעצבו מכך שחברם לעבודה נפטר, אבל לאחר מספר דקות כולם נהיו
סקרנים ורצו לדעת מיהו אותו אדם שמנע את התקדמותם בחברה.
ההתרגשות בחדר ההתעמלות הייתה גדולה. אנשי בטחון הובאו לאירוע על מנת לשלוט
בכמות האנשים ולהשליט סדר באולם. ככל שהגיעו יותר אנשים לאולם, כך גאתה
ההתרגשות. כל אחד חשב לעצמו "מיהו אותו אדם שמנע את ההתקדמות שלי? טוב, לפחות הוא מת!".
אחד אחרי השני נגשו העובדים המתוחים אל ארון הקבורה, וכשהביטו פנימה הם נאלמו
דום.
הם עמדו ליד ארון הקבורה, המומים, כאילו מישהו נגע בנקודה הכי רגישה בנשמתם.
בתוך ארון הקבורה הייתה מראה: כל אחד שהסתכל פנימה ראה את עצמו.
ליד המראה הונח פתק בו היה כתוב:
"ישנו רק אדם אחד שמסוגל להגביל את ההתפתחות שלך – וזה אתה!
אתה האדם היחיד שיכול לבצע מהפכה בחיים שלך.
אתה האדם היחיד שיכול להשפיע על האושר, ההבנה וההצלחה שלך.
אתה האדם היחיד שיכול לעזור לך."
החיים שלך לא משתנים כשהחברים, ההורים והחברה שלך משתנים.
החיים שלך משתנים כשאתה משנה אותם, כשאתה חוצה קווים שמעולם לא חצית, כשאתה מבין שאתה הוא האדם היחיד שאחראי על החיים שלך.
מערכת היחסים החשובה ביותר היא אותה מערכת יחסים שיש לך עם עצמך. בחן את עצמך, צפה בעצמך.
אל תפחד מקשיים וכישלונות: בנה את עצמך ואת המציאות שלך.
הדרך בה אתה מתמודד עם החיים עושה את ההבדל.
שבת שלום חברים יקרים!
שבת שלווה וענוגה עם הרבה תיקווה!!
גמר חתימה טובה !
מועדים לשמחה!
יגאל גור אריה
