הרב לורד יונתן זקס זצ"ל בספר שיעורים במנהיגות קריאות חדשות בפרשת השבוע בהוצאת קורן מגיד לפרשת עקב- עמוד 199 בתרגומו של צור ארליך (אני מחלק את הספר למרצים בימי שיא בתנ"ך בבתי ספר תיכון ממלכתי שהחברה לחקר המקרא מקיימת. ספר מדהים, מומלץ,
מביא קטע מדהים: ויקטור פראנקל, ששרד במחנה אושוויץ, יצר בעקבות זאת את הלוגותרפיה, סוג חדש של פסיכותרפיה המבוסס על כך שכל אדם מחפש משמעות. פעם סיפר כיצד התקשרה אליו מטופלת באמצע הלילה ואמרה לו בשלווה שהיא עומדת להתאבד. הוא החזיק אותה על קו הטלפון למשך שעתיים, ושטח באוזניה שורה ארוכה של סיבות טובות לחיות. לבסוף אמרה שהיא מתחרטת, והיא לא תשים קץ לחייה. בפגישתם הבאה שאל אותה איזו מכל הסיבות שפירט גרמה לה לשנות את דעתה. "אף לא אחת מהן", ענתה. "מדוע אפוא החלטת שלא להתאבד?" הוא שאל. היא ענתה שעצם העובדה שמישהו היה מוכן להקשיב לה במשך שעתיים באישון לילה שכנעה אותה שהחיים, ככלות הכול, ראויים לחיותם.
בשנות כהונתי כרב הראשי לבריטניה הייתי מעורב בכמה וכמה ניסיונות להשיג גיטין מבעלים סרבנים. את כל המקרים פתרנו לא באמצעים משפטיים, אלא במעשה פשוט: הקשבה - הקשבה עמוקה, אשר שכנעה את שני הצדדים כי אנו כורים אוזן לכאבם ולתחושת הצדק שלהם. נדרשו לנו לשם כך שעות ארוכות של ריכוז מוחלט, והימנעות מוקפדת מכל שיפוט והכוונה. ההקשבה שלנו הצליחה למוסס את שכבות המרירות, והצדדים היו מסוגלים ליישב את ענייניהם בינם לבין עצמם.
בהקשבה יש מרפא; לפעמים היא אפילו טיפול נמרץ.
הרב לורד יונתן זקס .
***********************************************************
אנחנו החברה לחקר המקרא*, מבקשים ומזמינים אתכם להיות שותפים שלנו, על מנת לאפשר לחברה לחקר המקרא מיסודו של דוד בן-גוריון, להוות עורק חיים חיוני לפיתוח וצמיחה של מקצועות התנ"ך ומורשת ישראל בחינוך הממלכתי והממלכתי דתי.
ניתן להעביר תרומות, חד פעמי או הוראת קבע לשנה:
דרך אתר החברה: www.hamikra.org
בכרטיסי אשראי ,או BIT (קבלה עם אישור מס נשלחת במקביל.)
החברה מוכרת כעמותה,מלכ"ר וניהול תקין, לתרומות לפי סעיף 46 במס הכנסה.
*חשוב! בעמותה שלנו אין מקבלי משכורות, כולנו פועלים בהתנדבות.
....................................................................
הודעה לציבור הקוראים: אנחנו החברה לחקר המקרא שוקלים את האפשרות לעלות בימי רביעי בערב שיעור שבועי בזום על פרשת השבוע ל-30 עד 45 דקות עם מיטב המרצים-מתחלפים, שיסכימו להשתתף, (יש לי רשימה ובוודאי גם לכם יהיו הצעות,פניתי ושאלתי באופן פרטי והתגובות היו מעולות).אשמח לתגובות ורעיונות בנושא. כמו כן אני מחפש מתנדבים שיפעילו את המיזם (מלבד המרצים). אפשר בבקשה לחזור אלי:
ישראל קריסטל- בוואטסאפ 0543973801 או במייל- info@hamikra.org
************************************************
באדיבות מורשת הרב זקס, הוצאת קורן -מגיד.
פרשת עקב תשפ"ד
הרב לורד יונתן זקס -במסר מהפרשה "למה ציביליזציות שוקעות"
מהו עיקר הקושי בקיום חברה חופשית? משה נותן לכך בפרשתנו תשובה מפתיעה.
הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת ה' אֱ-לֹהֶיךָ ... פֶּן תֹּאכַל וְשָׂבָעְתָּ, וּבָתִּים טוֹבִים תִּבְנֶה וְיָשָׁבְתָּ, וּבְקָרְךָ וְצֹאנְךָ יִרְבְּיֻן וְכֶסֶף וְזָהָב יִרְבֶּה לָּךְ וְכֹל אֲשֶׁר לְךָ יִרְבֶּה, וְרָם לְבָבֶךָ וְשָׁכַחְתָּ אֶת ה' אֱ-לֹהֶיךָ הַמּוֹצִיאֲךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים. ... וְאָמַרְתָּ בִּלְבָבֶךָ, "כֹּחִי וְעֹצֶם יָדִי עָשָׂה לִי אֶת הַחַיִל הַזֶּה". ... וְהָיָה אִם שָׁכֹחַ תִּשְׁכַּח אֶת ה' אֱ-לֹהֶיךָ ... הַעִדֹתִי בָכֶם הַיּוֹם כִּי אָבֹד תֹּאבֵדוּן (דברים ח, יא-יט).
משה אומר כאן לדור החדש: אתם חשבתם שארבעים שנות הנדודים במדבר היו האתגר הגדול, ושכאשר תורישו את הארץ ותשבו בה ייפתרו הבעיות. אך האמת היא שרק אז יתחיל האתגר הממשי. כאשר ייענו הצרכים הגשמיים שלכם, כאשר יהיו לכם ארץ וריבונות ויבול עשיר ובתי מבטחים – או אז תצטרכו לעמוד בניסיון הרוחני הגדול.
האתגר האמיתי הוא העושר, לא העוני; הביטחון, לא הפגיעוּת; החופש, לא השעבוד. משה, לראשונה בהיסטוריה, רומז לחוק מחוקי ההיסטוריה. כעבור אלפי שנים ינסחו אותו ההוגה המוסלמי הדגול בן המאה ה-14 אבן ח'לדון, הפילוסוף המדיני האיטלקי בן המאות ה-17 וה-18 ג'מבטיסטה ויקו, ובזמננו ההיסטוריון האמריקני ניל פרגוסון. משה תיאר את שקיעתן ונפילתן של ציביליזציות.
אבן ח'לדון טען שכאשר ציביליזציה נעשית גדולה, האליטות שלה מתרגלות לפאר ולנוחות, והעם בכללותו מאבד את הסולידריות החברתית שלו – עָצַבִּייה, בלשונו של ההוגה המוסלמי. העם נחלש ונעשה טרף קל לאויב כובש, מתורבת פחות אך מלוכד ונחוש יותר. ג'מבטיסטה ויקו תיאר את המסלול הזה כך: "הבריות משחרות תחילה אחר ההכרחי, ואז נושאות עיניהן אל המועיל, בשלב הבא מחפשות את הנוח, בהמשך נוהות אחר העונג, עד מהרה מתמכרות לפאר, ולבסוף מפזרות את נכסיהן לרוח".
ברטרנד ראסל נתן לכך ביטוי מרשים במבוא לספרו 'תולדות הפילוסופיה המערבית'. הוא חשב ששתי פסגותיה של הציביליזציה האנושית היו יוון העתיקה ואיטליה של הרנסנס; אך היה ישר דיו להודות שאותן תכונות עצמן שהעלו את התרבויות הללו לגדולה כמסו גם את זרעי פורענותן:
מה שקרה בתור הזהב של יוון קרה שוב באיטליה של הרנסנס: מגבלות המוסר המסורתיות נעלמו, מפני שנחשבו קשורות באמונות טפלות; השחרור מהכבלים הוליד יחידים נמרצים ויצירתיים וחולל פרץ נדיר של גאונות; אבל האנרכיה והבוגדנות, תוצאותיו הבלתי-נמנעות של הניוון המוסרי, הפכו את האומה האיטלקית לרופסת, והאיטלקים, כמוהם כיוונים הקדמונים, נפלו בידי אומות מתורבתות פחות מהם אך בעלות מידת מה של לכידות חברתית.
ניל פרגוסון טען בספרו 'ציביליזציה: המערב וכל השאר' שהמערב זכה לאורך חמש-מאות השנים האחרונות לעליונות עולמית בגלל מה שהוא מכנה שש "האפליקציות המנצחות" שלו: תחרות, מדע, זכויות קניין, רפואה, חברת הצריכה ומוסר העבודה הפרוטסטנטי. אלא שכיום המערב מאבד את אמונתו בעצמו ונתון בסכנת תבוסה בפני כוחות מתחרים.1]
כל זה נאמר לראשונה בידי משה, והוא הבסיס לאחד הטיעונים המרכזיים של ספר דברים. משה אומר לבני הדור הבא: אם תחשבו שבכוחכם ובעוצם ידכם זכיתם בארץ ובחופש שאתם נהנים מהם, תהפכו לשאננים ולמדושני שביעות רצון עצמית. וזוהי התחלת הסוף של כל ציביליזציה. בהזדמנות קודמת כינה זאת משה במילה הציורית "וְנוֹשַׁנְתֶּם" (דברים ד, כה) – כלומר תיעשו ישָנים, מורגלים, תאבדו את האנרגיה המוסרית והרוחנית היוצרת נכונות להקריב את הנדרש על הגנת החופש.
הפערים החברתיים יגדלו. העשירים יתמכרו לתענוגותיהם. העניים ירגישו מנוכרים. יתגלעו שסעים, יצטברו טינות, יתחוללו עוולות. החברה תתפורר. אנשים יחדלו להרגיש קשורים זה לזה באחריות משותפת. האינדיבידואליזם ישלוט בכיפה. האמון ההדדי יידלדל. ההון החברתי יתפוגג.
זה קרה, בשלב זה או אחר, לכל הציביליזציות, גם לגדולות מכולן. לבני ישראל, עם קטן מוקף אימפריות ענק, זה עלול היה להיות הרסני. העם יובס ויחרב – כפי שמשה מבהיר לקראת סוף ספר דברים, ברשימה הארוכה של הקללות שייפלו על העם אם יאבד את ייעודו הרוחני.
רק על יסוד הבנה זו נוכל להבין את המיזם הכביר שספר דברים שואף לחולל: יצירת חברה המסוגלת לגבור על חוקי עלייתן ונפילתן של ציביליזציות. אלה הם חוקים היסטוריים שכמעט אין להם חריגים, ולכן הרעיון מדהים.
איך מנצחים את חוקי הברזל ההיסטוריים? על ידי כך שכל יחיד יהיה שותף באחריות על החברה כולה. על ידי כך שכל יחיד יכיר את ההיסטוריה של עמו. על ידי כך שכל יחיד ילמד ויבין את החוקים המושלים בכלל. על ידי כך שהורים ישננו לבניהם את מורשתם הלאומית, ויעמידו דור של יודעי ספר המתמצאים בהוויות זהותם. בקצרה, כלל מס' 1 הוא: דעו מאין באתם, ואל תשכחו זאת לעולם.
שנית, הניצחון על חוקי שקיעתן של תרבויות יושג באמצעות שימור החופש והערבות ההדדית. יש לקיים בתי משפט, קיום שלטון חוק והקפדה על צדק. יש לדאוג לעניים; להבטיח שכל אדם יזכה לתנאים בסיסיים של חיים בכבוד; ולשתף את העריריים והגלמודים בשמחות ובחיי הקהילה. יש להזכיר את הברית של העם עם אלוהיו במצוות ובהרגלים יומִיים (כגון קרבנות ובימינו תפילות), שבועִיים (השבת) ושנתִיים (המועדים), ולחדש אותם ברוב עַם אחת לשבע שנים (מצוות הקהל). יש להקפיד שתמיד יהיו נביאים שיזכירו לעם את ייעודו ויזהירו מפני קלקולי השררה. כלל מס' 2, אם כן: אל תיסוגו אף פעם מעקרונות היסוד וערכי היסוד שלכם.
ויותר מכול, הניצחון מושג באמצעות הכרה בכוח הגדול מכוחנו ומעוצם ידנו. על עניין זה משה עומד שוב ושוב. חבָרות מתחילות להזדקן כשהן מאבדות את אמונתן בנשגב. כי מכאן הדרך סלולה לאובדן האמונה במערכת מוסר מוחלטת, ומשם – לאובדן אמונתה של החברה בעצמה. הנה לנו כלל מס' 3: כחוזק אמונתה של החברה כן חוזקה.
רק אמונה בא-לוהים יכולה לגרום לנו לכבד את צורכיהם של אחרים לצד צרכינו שלנו. רק אמונה בא-לוהים יכולה להניענו לפעול לרווחתו של העתיד הרחוק, שלא נזכה לראות בעצמנו. רק אמונה בא-לוהים יכולה לעצור אותנו מעשות רע כאשר אנו יודעים שאיש לא יתפוס אותנו. רק אמונה בא-לוהים יכולה לתת לנו את הענווה אשר בלעדיה מיתרגמת ההצלחה ליוהרה, והיוהרה, כטענת פול קנדי בספרו עלייתן ונפילתן של המעצמות הגדולות',2] לשאפתנות צבאית חסרת כיסוי שסופה קריסה.
לקראת סוף ספרו 'ציביליזציה' מצטט ניל פרגוסון חבר באקדמיה הסינית למדעי החברה, שהיה שותף בצוות מחקר אשר הוטל עליו לגלות איך קרה שאירופה, שהשתרכה מאחורי סין עד המאה ה-17, גברה על סין והגיעה לעליונות ולשליטה עולמית. כך אמר:
בתחילה חשבנו שהסיבה היא שלכם יש רובים חזקים יותר משלנו. אחר כך חשבנו שיש לכם המערכת הפוליטית הטובה ביותר. אחר כך התמקדנו במערכת הכלכלית שלכם. אבל בעשרים השנים האחרונות הבנו שליבה של התרבות שלכם הוא הדת שלכם: הנצרות. זאת הסיבה לכך שהמערב היה חזק כל כך. הנצרות בתור יסוד מוסרי לחיי החברה והתרבות היא שאפשרה את עליית הקפיטליזם, ולימים את המעבר המוצלח למשטר דמוקרטי. אין לנו שמץ של ספק בעניין.3]
וביודענו כי הנצרות צמחה מהיהדות, ובהכירנו את חלקם של היהודים בהתפתחות המסחר, המלאכה והקפיטליזם באירופה, אנו רשאים לתקן מעט את דבריו ולדבר על היסודות היודאו-נוצריים של התרבות האירופית. כך או כך, החוקר הסיני מודה כי יסוד ההצלחה הוא באמונה ובערכיה. רק האמונה הדתית יכולה להציל את החברה משקיעה ומהתמוטטות. זוהי אחת מתובנותיו הגדולות של משה רבנו, ועד היום לא כהתה עינה ולא נס לֵחה.
סביב שולחן השבת
1] ניל פרגוסון, ציביליזציה: המערב וכל השאר, מאנגלית: ארז וולק, תל-אביב: עם עובד, 2013, עמ' 38.
2] פול קנדי, עלייתן ונפילתן של המעצמות הגדולות: תמורות כלכליות ומאבקים צבאיים משנת 1500 עד שנת 2000, מאנגלית: יהושע פורת, תל-אביב: דביר, 1992.
3] פרגוסון, ציביליזציה, עמ' 296.
